|
LOT 458:
פוסטר שנות ה-70 מהשבועון הבידור "להיטון" של ״החיפושיות״ הביטלס The Beatles
more...
|
|
|
Sold for: $20 (₪69)
Price including buyer’s premium:
$
24 (₪82.80)
Calculated by rate set by auction house at the auction day
Start price:
$
10
Buyer's Premium: 20%
More details
VAT: 18%
On commission only
Users from foreign countries may be exempted from tax payments, according to the relevant tax regulations
|
פוסטר שנות ה-70 מהשבועון הבידור "להיטון" של ״החיפושיות״ הביטלס The Beatles
הביטלס (באנגלית: The Beatles; בתרגום חופשי לעברית: חיפושיות-הקצב[, או בקיצור: החיפושיות) הייתה להקה בריטית הנחשבת על ידי רבים להרכב המוזיקלי המשפיע ביותר אי-פעם. הלהקה הייתה אינטגרלית לאבולציה של מוזיקת פופ לצורת אמנות ולהתפתחות תרבות הנגד של שנות ה-60. המוזיקה שלהם, שמקורה ברוק אנד רול של שנות ה-50, שילבה לתוכה אלמנטים של מוזיקה קלאסית בדרכים חדשניות. בהמשך, הלהקה שילבה מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים - מבלדות ומוזיקה הודית למוזיקה פסיכדלית ורוק כבד. שילובן של השפעות אלה בשירי פופ, המבנים המלודיים וההרמוניים המורכבים, ופריצות הדרך החשובות של הביטלס בתחום הקלטת המוזיקה העלו תרומה מכרעת להפיכת מוזיקת הרוק והפופ לסוגה אמנותית ממשית, והעמידו את הביטלס כיוצרים הבולטים ביותר של המוזיקה הפופולרית בשנות ה-60.
הביטלס וישראל
הביטלס (או כפי שנקראו בתחילה בארץ: " חיפושיות הקצב" ) השפיעו רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. בשנת 1965 ניסו האמרגנים בוגטיר ואורי להביאם להופעה בארץ, אך ניסיון זה לא צלח לאחר התנגדות של גורמים שונים. הנימוק הרשמי להתנגדות היה שבואם של הביטלס ישפיע על נוער ישראל לרעה. סגן שר החינוך והתרבות, אהרן ידלין, נימק במליאת הכנסת את ביטול הביקור ב" רמה אמנותית נמוכה של האלילים הצעירים, ובכך שהם גורמים להתפרצויות היסטריות המצריכות גיוס כוחות משטרה" הסברה היא כי הביקור בוטל עקב ריב בין אמרגנים שונים, לאור עדויות בסרט על חייו של האמרגן גיורא גודיק. בכתבה בעתון הארץ מגולל ההיסטוריון אלון גן את פרטי הפרשה. בדצמבר 2013 פורסמו הפרוטוקולים של " הוועדה הבין-משרדית לאישור הבאת אמנים מחו" ל" , לפיהן הוועדה קבעה כי " ללהקה זאת אין כל ערך אמנותי" , וכן " הופעות הלהקה גרמו להיסטריה ולהשתוללות המונית של בני נוער" .
למרות זאת, הגיעו שירי החיפושיות בעיתוי תרבותי והיסטורי (מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה) שעיצב דור חדש של יוצרים. המדינה נפתחה לתרבות הפופ, עקב המאורעות ההיסטוריים שיצרו " חלון" בין 1967 ו-1973 שהתאים בדיוק לרוח החדשה שהגיעה מליברפול ומלונדון. יוצרים כגון אריק איינשטיין ושלום חנוך, ולהקות כגון החלונות הגבוהים, השלושרים ולהקת אחרית הימים, יצרו תקליטים שלמים בהשפעתם. יהונתן גפן הודה בספרו " חומר טוב" כי רבים מהשירים שנכתבו בתקופת " חבורת לול" היו פשוט תרגומים לעברית של שירי הביטלס, לדוגמה: השירים " אני אוהב לישון" של אריק איינשטיין ו" מה שמתחשק לי זה לישון" של אושיק לוי היו בעצם " I'm Only Sleeping" , והשיר " מה שיותר עמוק יותר כחול" של שלום חנוך, שידוע בשם " היא באה השמש" הוא תרגום של השיר " Here Comes the Sun" . שיר מעוברת נוסף הוא השיר " ערב של יום בהיר" , שתורגם מהשיר A Hard Day's Night. בשירם של יהודית רביץ ויענק'לה רוטבליט " רחבת הריקודים" כתב רוטבליט: " האושר הוא הפשע המושלם" , תרגום מהותי של השורה Happiness Is a Warm Gun. נוסף על כך, ראויות לציון גרסאות הכיסוי שהקליטה להקת רוקפור לשלושה משירי הלהקה: Strawberry Fields Forever, Tomorrow Never Knows ו-Rain אשר יצאו לאור במסגרת !For Fans Only משנת 2002, אלבום שכולל בתוכו את עיבודיה של הלהקה לשירים שהשפיעו עליה לאורך השנים.
רבים משירי הלהקה תורגמו לעברית, לרוב בביצועים הומוריסטיים של אריק איינשטיין כגון " מזל - כמה זמן את מתלבשת" ככיסוי לשיר Do You Want to Know a Secret, גרסה מיוחדת לשיר " Ob-La-Di, Ob-La-Da" , ו" היה לנו טוב - נהיה לנו רע" ככיסוי ל" The Ballad of John and Yoko" (ראה מסגרת). דוגמה נוספת להשפעתם של הביטלס על יוצרים ישראלים ניתן למצוא בשיר " לו יהי" , שנולד כגרסה עברית לשיר " Let it Be" של הביטלס, ואחר כך הוצמדה לו מנגינה בהשראתו.
34 על 47 ס״מ
