|
פריט 137:
מכתב מהרה"ק רבי יהודה צבי אייכענשטיין מדאלינא זצוק"ל נשלח אל הרה"ק ר' אריה ליבוש הורוביץ זצוק"ל אב"ד סטרי ...
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
5,000
הערכה :
$7,000 - $10,000
עמלת בית המכירות: 23%
|
מכתב מהרה"ק רבי יהודה צבי אייכענשטיין מדאלינא זצוק"ל נשלח אל הרה"ק ר' אריה ליבוש הורוביץ זצוק"ל אב"ד סטרי וסטאניסלאב בעמח"ס שו"ת "הרי בשמים" , בענין השתדלות לפעול אצל הקאלטוס בעירו סטרי לקבל את הגה"ק ר' יוסף הלוי לנדא מבאלחאב לאב"ד סטרי תחתיו.
המכתב הזה על אף שלא נכתב בו תאריך מפורש, קל מאוד להניח כי נכתב בערש"ק פר' תרומה שנת תרס"ד, תקופה קצרה אחרי פטירת אביו של רבי אריה ליבוש, שנקרא אז למלאות מקומו בעיר סטאניסלאב.
כפי הנראה כאן, היו צריכים אז הקאלטוס שהיה אז הגוף הציבורי בעיר לבחור רב אב"ד חדש לעירם סטרי, על מקומו של רבי אריה ליבוש. ורבינו רבי יהודה צבי מדאלינא, שהכיר מקרוב את הגאון רבי יוסף הלוי לנדא נכד בעל ה"נודע ביהודה" שהתגורר בבאלחאב, הנמצאת באזור העיר דאלינא בגליציה המזרחית, ביקש בזאת מידידו רבי אריה ליבוש להמליץ עליו לפני הקאלטוס, שיקבלוהו עליהם לרב ומורה בעדתם, ולהסיר את תלונות האנשים אשר דיברו עליו סרה בעיר.
הוא מסיים את המכתב בכמה שורות בכתב יד קדשו וחתימתו "ומחמת שבטוח במידת טובו שיעשה זאת למען המצוה... ואומר שלום לו ולכל אשר לו כנפשו הטהורה וכנפש אוהבו בלונ"ח".
עם זאת מחמת איזה שהוא סיבה, לא יצא הדבר לפועל לכאורה. והגאון רבי יוסף לנדא נשאר בבאלחאב, והיה אב"ד שם עד לפטירתו בשנת תר"ץ.
הרה"ק ר' יהודה צבי אייכענשטיין נולד בשנת תרי"ח לאביו הרה"ק ר' ישכר בעריש מדאלינא בן הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב. כבר בילדותו ממש התחבב עד למאוד על זקנו הרה"ק מזידיטשוב, היה משתעשע עמו לעתים רבות, והחזיק מאוד מחכמתו. היה חתן הרה"ק ר' משה אונגער שהיה חתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, לאחר נישואיו ישב בצאנז, והיה סמוך על שלחן חותנו זקנו.
בכ"ט שבט תרמ"ו עת פטירת אביו, הוכתר למלא את מקומו בדאלינא ושם נתרבו חסידיו, השפעתו היתה עצומה, גם מחוץ למעגל חסידיו והמסתופפים בצילו.
דברי תורתו לא נדפסו ומכתביו נשארו רק ההקדמות לספר "תפלה למשה" של דודו הרה"ק ר' משה מסאמבור, ו"לקוטי תורה - מהר"י" של אביו.
גם מכתבים ממנו כמעט ואינם בנמצא, כי אם מעט מזעיר והנם יקר המציאות.
נפטר י"ב אייר תרס"ט ומנו"כ בדאלינא אצל אביו, השאיר אחריו שני חתנים, רבי יהושע הלברשטאם ורבי פנחס רוקח בן רבי משה מקאריב אשר המשיכו אחריו בדאלינא.
הרה"ק ר' אריה לייב הלוי הורוביץ נולד בט"ו באב תר"ז לרבי יצחק הלוי איש הורוביץ שהיה אב"ד בשלש קהילות אנטניא, זורובנה וסטאניסלאב ומחבר שו"ת "תולדות יצחק" וספר "מאה שערים" על סוגיות בתלמוד, שהיה בנו של הגה"ק ר' משולם יששכר הלוי איש הורוביץ אב"ד סטאניסלאב ומחבר שו"ת "בר ליוואי".
היה תלמיד זקנו ה"בר ליוואי", ונסמך להוראה ע"י ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז. נשא את בתו של רבי משה וואקס מסירט.
בהיותו כבן 24 נבחר לכהן כרבה של זלאזיץ, ובשנת תרל"ח בהיותו כבן 30 נבחר לכהן כרבה של העיר סטרי.
בשנת תרס"ד עם פטירת אביו נקרא למלאות מקומו בעיר סטאניסלאב מקום כהונת אבותיו, שם ישב עד לפטירתו ביום כ"א כסלו תרס"ט.
החלקים הראשון והשני מספר השו"ת שלו, "הרי בשמים", נדפסו בחייו. שאר כתביו סודרו על ידו לדפוס ולא נדפסו. במלחמת העולם השניה נעלמו כתבי-היד בשריפת העיר ביסטריץ, אולם תלמידיו חפרו תחת הריסות הבית ומצאו את הכתבים. במסירות נפש רבה הוברחו כתבי-היד לארץ ישראל ולארה"ב, שם נדפסו שלושת החלקים הנוספים.
2 עמודים, על נייר רשמי, 14.5x23 ס"מ, מצב מצוין.
מכתב מהרה"ק רבי יהודה צבי אייכענשטיין מדאלינא זצוק"ל נשלח אל הרה"ק ר' אריה ליבוש הורוביץ זצוק"ל אב"ד סטרי וסטאניסלאב בעמח"ס שו"ת "הרי בשמים" , בענין השתדלות לפעול אצל הקאלטוס בעירו סטרי לקבל את הגה"ק ר' יוסף הלוי לנדא מבאלחאב לאב"ד סטרי תחתיו.
המכתב הזה על אף שלא נכתב בו תאריך מפורש, קל מאוד להניח כי נכתב בערש"ק פר' תרומה שנת תרס"ד, תקופה קצרה אחרי פטירת אביו של רבי אריה ליבוש, שנקרא אז למלאות מקומו בעיר סטאניסלאב.
כפי הנראה כאן, היו צריכים אז הקאלטוס שהיה אז הגוף הציבורי בעיר לבחור רב אב"ד חדש לעירם סטרי, על מקומו של רבי אריה ליבוש. ורבינו רבי יהודה צבי מדאלינא, שהכיר מקרוב את הגאון רבי יוסף הלוי לנדא נכד בעל ה"נודע ביהודה" שהתגורר בבאלחאב, הנמצאת באזור העיר דאלינא בגליציה המזרחית, ביקש בזאת מידידו רבי אריה ליבוש להמליץ עליו לפני הקאלטוס, שיקבלוהו עליהם לרב ומורה בעדתם, ולהסיר את תלונות האנשים אשר דיברו עליו סרה בעיר.
הוא מסיים את המכתב בכמה שורות בכתב יד קדשו וחתימתו "ומחמת שבטוח במידת טובו שיעשה זאת למען המצוה... ואומר שלום לו ולכל אשר לו כנפשו הטהורה וכנפש אוהבו בלונ"ח".
עם זאת מחמת איזה שהוא סיבה, לא יצא הדבר לפועל לכאורה. והגאון רבי יוסף לנדא נשאר בבאלחאב, והיה אב"ד שם עד לפטירתו בשנת תר"ץ.
הרה"ק ר' יהודה צבי אייכענשטיין נולד בשנת תרי"ח לאביו הרה"ק ר' ישכר בעריש מדאלינא בן הרה"ק ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב. כבר בילדותו ממש התחבב עד למאוד על זקנו הרה"ק מזידיטשוב, היה משתעשע עמו לעתים רבות, והחזיק מאוד מחכמתו. היה חתן הרה"ק ר' משה אונגער שהיה חתנו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, לאחר נישואיו ישב בצאנז, והיה סמוך על שלחן חותנו זקנו.
בכ"ט שבט תרמ"ו עת פטירת אביו, הוכתר למלא את מקומו בדאלינא ושם נתרבו חסידיו, השפעתו היתה עצומה, גם מחוץ למעגל חסידיו והמסתופפים בצילו.
דברי תורתו לא נדפסו ומכתביו נשארו רק ההקדמות לספר "תפלה למשה" של דודו הרה"ק ר' משה מסאמבור, ו"לקוטי תורה - מהר"י" של אביו.
גם מכתבים ממנו כמעט ואינם בנמצא, כי אם מעט מזעיר והנם יקר המציאות.
נפטר י"ב אייר תרס"ט ומנו"כ בדאלינא אצל אביו, השאיר אחריו שני חתנים, רבי יהושע הלברשטאם ורבי פנחס רוקח בן רבי משה מקאריב אשר המשיכו אחריו בדאלינא.
הרה"ק ר' אריה לייב הלוי הורוביץ נולד בט"ו באב תר"ז לרבי יצחק הלוי איש הורוביץ שהיה אב"ד בשלש קהילות אנטניא, זורובנה וסטאניסלאב ומחבר שו"ת "תולדות יצחק" וספר "מאה שערים" על סוגיות בתלמוד, שהיה בנו של הגה"ק ר' משולם יששכר הלוי איש הורוביץ אב"ד סטאניסלאב ומחבר שו"ת "בר ליוואי".
היה תלמיד זקנו ה"בר ליוואי", ונסמך להוראה ע"י ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז. נשא את בתו של רבי משה וואקס מסירט.
בהיותו כבן 24 נבחר לכהן כרבה של זלאזיץ, ובשנת תרל"ח בהיותו כבן 30 נבחר לכהן כרבה של העיר סטרי.
בשנת תרס"ד עם פטירת אביו נקרא למלאות מקומו בעיר סטאניסלאב מקום כהונת אבותיו, שם ישב עד לפטירתו ביום כ"א כסלו תרס"ט.
החלקים הראשון והשני מספר השו"ת שלו, "הרי בשמים", נדפסו בחייו. שאר כתביו סודרו על ידו לדפוס ולא נדפסו. במלחמת העולם השניה נעלמו כתבי-היד בשריפת העיר ביסטריץ, אולם תלמידיו חפרו תחת הריסות הבית ומצאו את הכתבים. במסירות נפש רבה הוברחו כתבי-היד לארץ ישראל ולארה"ב, שם נדפסו שלושת החלקים הנוספים.
2 עמודים, על נייר רשמי, 14.5x23 ס"מ, מצב מצוין.
