מכירה פומבית 1
ספרי קודש, חתימות, מכתבים מגדולי האדמורי"ם ורבנים no credit card fees
אוצרות לונדון
צור קשר עם בית המכירות
8.1.20
Eade road, 105, Building A 2nd Floor unit 4, N4 1tj England
המכירה הסתיימה
|
פריט 112:
|
|
|
נמכר ב: $850
מחיר פתיחה:
$
500
הערכה :
$700 - $1,000
עמלת בית המכירות: 23%
|
קוויטעל בכתב יד של הרה"ק ר' יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא זצוק"ל בעל ה"חלקת יהושע" שנשלחה אל הגה"ק ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל בעל ה"דברי יואל", ע"ג הזמנה לנישואי נכדו.
בהזמנה ששלח ה"חלקת יהושע" מביאלא, לקראת נישואי נכדו הרה"צ ר' יעקב שלמה אלימלך רבינוביץ שליט"א (כיום האדמו"ר מביאלא פשיסחא אשדוד) בן בנו הרה"צ ר' ירחמיאל צבי יהודה זצ"ל האדמו"ר מביאלא פשיסחא, שהתקיימה ביום ט"ו אב תש"ל בירושלים. אל ה"דברי יואל" מסאטמאר, כתב קוויטעל כדרך תלמיד לרבו, ובו מזכיר את עצמו בשמו ושם אמו, בבקשה שיעתיר האדמו"ר בעבורו לכל טוב.
"ואבקש מאוד מכ"ק שליט"א לשאת בעד הזיווג רינה ותפילה שזיווגם יעלה יפה ענבי הגפן בענבי הגפן בדור ישרים יבורך... כברכת המעתיר בעד כ"ק יחיאל יהושע בן חוה".
הרה"ק ר' יחיאל יהושע רבינוביץ נולד בח' טבת תרס"א לאביו הרה"ק ר' ירחמיאל צבי משעדליץ, בנו של הרה"ק ר' יצחק יעקב מביאלא בעל ה"דברי בינה". בהיותו בן חמש נפטר אביו והוא גדל בבית אבי אמו, הרה"ק ר' אריה לייבוש (השני) מאוז'רוב. כן היה מתלמידיו החשובים של ה"אמרי אמת" מגור.
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו והוא אז בן כ"ג שנים בלבד. כבר אז לפני השואה, יצאו לו מוניטין רב בכל רחבי פולין.הוא ביסס את החסידות עד לשואה. והקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.
לאחר כניסת הנאצים לשעדליץ במסגרת פלישתם לפולין בתרצ"ט, נמלט עם בני משפחתו, לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים שלחוהו לסיביר. מסופר עליו כי בהיעדר מקווה נהג לחורר את שכבת הקרח העבה שעל הנהרות כדי לטבול במי הנהר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן. ובשנת תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו. עם עלייתו לארץ התאחדו סביבו כל שרידי החסידים לבית ביאלא, באישיותו הצליח להגדיל את ציבור החסידים ואישיותו היתה מקובלת על כל החוגים.
היה גדול בתורה, ובלט בקדושתו העליונה, עבודתו בקודש בתפילותיו בהשתפחות הנפש ממש.
נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב ונטמן בהר הזיתים. דברי תורתו כונסו בספריו "חלקת יהושע". ספרו "סדר היום" נדפס עוד בחייו. כמו כן השאיר אחריו כתבים על התורה שנדפסו בסדרת הספרים "קדושת חלקת יהושע" - חמישה כרכים.
הגה"ק ר' יואל טייטלבוים נולד ביום ח"י טבת תרמ"ז לאביו הרה"ק ר' חנניה יו"ט ליפא מסיגעט בעל ה"קדושת יום טוב", בן הרה"ק ר' יקותיאל יהודה מסיגעט בעל ה"ייטב לב", ולאמו מרת חנה בת הגה"ק ר' יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב. מקטנות הצטיין בכשרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים בדור, בהם גם הגה"ק ר' משה גרינוואלד מחוסט בעל ה"ערוגת הבושם".
בחורף שנת תרס"ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. ימים ספורים לאחר חתונתו נפטר עליו אביו הגדול, והוא בן י"ז שנים בלבד. הוא התיישב בעיירה סאטמאר, והתחיל למשוך התענינות מרובה. קבוצות של חסידים החלו להתרכז מסביב לעלם הצעיר, אשר כבש באישיותו המיחודת והרב גוונים, את יהודי הסביבה על כל רבדיו.
בשנת תרע"א התקבל לרב באורשיווא אשר ברוסיה הקרפטית, והוא בן כ"ד בלבד, כבר אז התגלה אישיותו המוצקת, המקורית והאיתנה, דבר לא הזיז אותו מעמדתו ההלכתית אשר אותה קבע לאחר עיון. המונים התאחדו סביבו, מקרוב ומרחוק, וקיבלו את מרותו עליהם, עצותיו המחוכמות, תפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ"ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה.
בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ"ד. עד מהרה התלכדו סביבו חסידים ואנשי מעשה, הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, עד כדי כך שהגיע לידי שלש מאות בחורים ואף יותר, והיתה מהגדולות בימים ההם.
בתקופת השואה האיומה, התגלתה במלוא עוזה, אישיותו המוצקה והנדירה. כאשר הזעיק את העולם היהודי כולו להצלה, והיה מוכן לעשות הכל למען הצלת יהודי אירופה. עם היכנס הגרמנים להונגריה, היה הוא מוקד להתעללות, החסידים הבריחו אותו לקלויזנבורג, אך שם נאסר והועבר לגטו. בסוף תש"ד כשיצאו רכבות ההצלה של ד"ר קסטנר, הוצא מהגטו, עד הגיעו לשווייץ ביום כ"א כסלו תש"ה, אשר יום זה נחגג בעתיד כיום ההצלה.
משווייץ עלה לארץ הקודש, מיד עם בואו החל בפעילותו הסוערת, לא נח לרגע, רגש האחריות להצלת עולם התורה והחסד בער בעצמותיו. מפעל רדף מפעל. הקמת תלמודי תורה, ישיבות, מוסדות חסד.
מן הארץ יצא לארה"ב, והתיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר, ואף הרחיבה לממדים עצומים.
התפרסם בעצותיו המחכימות בכל תחומי החיים, וברכותיו עשו פירות, רבים נושעו על ידו.
בשנת תשי"א נבחר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, אף כי התגורר בחו"ל. השפעתו היתה רבה ועצומה על כל העולם היהודי כולו.
ביום כ"ו אב תשל"ט לפנות בוקר עלתה נשמתו למרומים, בהלווייתו הגדולה השתתפו מעל למאה אלף איש, והובא למנוחות בקרית יואל במונורו.
פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, "ויואל משה", "על הגאולה ועל התמורה", "דברי יואל.
מכתב הזמנה, 22x28 ס"מ, מצב מצוין.
קוויטעל בכתב יד של הרה"ק ר' יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא זצוק"ל בעל ה"חלקת יהושע" שנשלחה אל הגה"ק ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל בעל ה"דברי יואל", ע"ג הזמנה לנישואי נכדו.
בהזמנה ששלח ה"חלקת יהושע" מביאלא, לקראת נישואי נכדו הרה"צ ר' יעקב שלמה אלימלך רבינוביץ שליט"א (כיום האדמו"ר מביאלא פשיסחא אשדוד) בן בנו הרה"צ ר' ירחמיאל צבי יהודה זצ"ל האדמו"ר מביאלא פשיסחא, שהתקיימה ביום ט"ו אב תש"ל בירושלים. אל ה"דברי יואל" מסאטמאר, כתב קוויטעל כדרך תלמיד לרבו, ובו מזכיר את עצמו בשמו ושם אמו, בבקשה שיעתיר האדמו"ר בעבורו לכל טוב.
"ואבקש מאוד מכ"ק שליט"א לשאת בעד הזיווג רינה ותפילה שזיווגם יעלה יפה ענבי הגפן בענבי הגפן בדור ישרים יבורך... כברכת המעתיר בעד כ"ק יחיאל יהושע בן חוה".
הרה"ק ר' יחיאל יהושע רבינוביץ נולד בח' טבת תרס"א לאביו הרה"ק ר' ירחמיאל צבי משעדליץ, בנו של הרה"ק ר' יצחק יעקב מביאלא בעל ה"דברי בינה". בהיותו בן חמש נפטר אביו והוא גדל בבית אבי אמו, הרה"ק ר' אריה לייבוש (השני) מאוז'רוב. כן היה מתלמידיו החשובים של ה"אמרי אמת" מגור.
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו והוא אז בן כ"ג שנים בלבד. כבר אז לפני השואה, יצאו לו מוניטין רב בכל רחבי פולין.הוא ביסס את החסידות עד לשואה. והקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.
לאחר כניסת הנאצים לשעדליץ במסגרת פלישתם לפולין בתרצ"ט, נמלט עם בני משפחתו, לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים שלחוהו לסיביר. מסופר עליו כי בהיעדר מקווה נהג לחורר את שכבת הקרח העבה שעל הנהרות כדי לטבול במי הנהר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן. ובשנת תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו. עם עלייתו לארץ התאחדו סביבו כל שרידי החסידים לבית ביאלא, באישיותו הצליח להגדיל את ציבור החסידים ואישיותו היתה מקובלת על כל החוגים.
היה גדול בתורה, ובלט בקדושתו העליונה, עבודתו בקודש בתפילותיו בהשתפחות הנפש ממש.
נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב ונטמן בהר הזיתים. דברי תורתו כונסו בספריו "חלקת יהושע". ספרו "סדר היום" נדפס עוד בחייו. כמו כן השאיר אחריו כתבים על התורה שנדפסו בסדרת הספרים "קדושת חלקת יהושע" - חמישה כרכים.
הגה"ק ר' יואל טייטלבוים נולד ביום ח"י טבת תרמ"ז לאביו הרה"ק ר' חנניה יו"ט ליפא מסיגעט בעל ה"קדושת יום טוב", בן הרה"ק ר' יקותיאל יהודה מסיגעט בעל ה"ייטב לב", ולאמו מרת חנה בת הגה"ק ר' יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב. מקטנות הצטיין בכשרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים בדור, בהם גם הגה"ק ר' משה גרינוואלד מחוסט בעל ה"ערוגת הבושם".
בחורף שנת תרס"ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. ימים ספורים לאחר חתונתו נפטר עליו אביו הגדול, והוא בן י"ז שנים בלבד. הוא התיישב בעיירה סאטמאר, והתחיל למשוך התענינות מרובה. קבוצות של חסידים החלו להתרכז מסביב לעלם הצעיר, אשר כבש באישיותו המיחודת והרב גוונים, את יהודי הסביבה על כל רבדיו.
בשנת תרע"א התקבל לרב באורשיווא אשר ברוסיה הקרפטית, והוא בן כ"ד בלבד, כבר אז התגלה אישיותו המוצקת, המקורית והאיתנה, דבר לא הזיז אותו מעמדתו ההלכתית אשר אותה קבע לאחר עיון. המונים התאחדו סביבו, מקרוב ומרחוק, וקיבלו את מרותו עליהם, עצותיו המחוכמות, תפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ"ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה.
בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ"ד. עד מהרה התלכדו סביבו חסידים ואנשי מעשה, הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, עד כדי כך שהגיע לידי שלש מאות בחורים ואף יותר, והיתה מהגדולות בימים ההם.
בתקופת השואה האיומה, התגלתה במלוא עוזה, אישיותו המוצקה והנדירה. כאשר הזעיק את העולם היהודי כולו להצלה, והיה מוכן לעשות הכל למען הצלת יהודי אירופה. עם היכנס הגרמנים להונגריה, היה הוא מוקד להתעללות, החסידים הבריחו אותו לקלויזנבורג, אך שם נאסר והועבר לגטו. בסוף תש"ד כשיצאו רכבות ההצלה של ד"ר קסטנר, הוצא מהגטו, עד הגיעו לשווייץ ביום כ"א כסלו תש"ה, אשר יום זה נחגג בעתיד כיום ההצלה.
משווייץ עלה לארץ הקודש, מיד עם בואו החל בפעילותו הסוערת, לא נח לרגע, רגש האחריות להצלת עולם התורה והחסד בער בעצמותיו. מפעל רדף מפעל. הקמת תלמודי תורה, ישיבות, מוסדות חסד.
מן הארץ יצא לארה"ב, והתיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר, ואף הרחיבה לממדים עצומים.
התפרסם בעצותיו המחכימות בכל תחומי החיים, וברכותיו עשו פירות, רבים נושעו על ידו.
בשנת תשי"א נבחר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, אף כי התגורר בחו"ל. השפעתו היתה רבה ועצומה על כל העולם היהודי כולו.
ביום כ"ו אב תשל"ט לפנות בוקר עלתה נשמתו למרומים, בהלווייתו הגדולה השתתפו מעל למאה אלף איש, והובא למנוחות בקרית יואל במונורו.
פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, "ויואל משה", "על הגאולה ועל התמורה", "דברי יואל.
מכתב הזמנה, 22x28 ס"מ, מצב מצוין.
