קוויטעל מאת הרה"ק ר' משולם זוסיא טווערסקי זצוק"ל האדמו"ר מטשערנאביל שנתן אל הגה"ק ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר ...

קוויטעל מאת הרה"ק ר' משולם זוסיא טווערסקי זצוק"ל האדמו"ר מטשערנאביל שנתן אל הגה"ק ר' יואל טייטלבוים מסאטמאר זצוק"ל.

בקוויטעל שלפנינו מזכיר האדמו"ר מטשערנאביל את שמו, שם זוגתו, וכן מוזכרים שם שמות בניו ובנותיו, חתניו וכלותיו.

יש גם שנזכרו בבקשה מיוחדת: בנו הרה"צ ר' אברהם יהושע העשיל האדמו"ר מטשערנאביל - אשדוד מוזכר לזיווג הגון. כן מוזכרים בו חתנו הרה"צ ר' ישראל האגער האדמו"ר מויז'ניץ, ובניו הרה"צ ר' מנחם נחום האדמו"ר מטשערנאביל, הרה"צ ר' ישעי' האדמו"ר מטשערנאביל ארה"ב, עם יוצ"ח.

רבי משולם זוסיא נולד בא' אלול תר"ע במוזיר שברוסיה, לאביו רבי חיים יצחק שהיה בנו של הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל מטשודנוב, ולאמו מרת רעכיל דבורה בת הרה"ק ר' ישעי' מטשכויב.

בשנת תרצ"ד נמלט מהשלטונות הקומוניסטיים לארץ ישראל. טרם בריחתו הכתירו אביו במעמד נכבדי הקהילה, כאדמו"ר מלויעב. בין השנים תרצ"ד עד תרצ"ו למד בארץ. בשנת תרצ"ו חזר לפולין, לשהות בקרקוב בצל זקנו הרה"ק מטשכויב, וקיבל ממנו רבות בתורה ובחסידות, שם שהה עד שנת תרצ"ט. בשנת תרצ"ט חזר לארץ, ונשא את בת רבי מרדכי יעקב ברנדווין האדמו"ר מסטרעטין ירושלים.

עם סיום מלחמת העולם השניה, ייסד את חצרו בארץ, וקרא לחצרו טשערנאביל - לויעב. בשנת תשי"ט עבר לבני ברק, ופתח בית מדרש בביתו שברחוב יהודה הלוי. בית המדרש כונה "דברי חיים" על שם סבו, הרה"ק ר' חיים מצאנז. בבית הכנסת התפללו גם אוהדי חסידות צאנז-טשכוב. הוא אף עמד בראש איגוד צאצאי וחסידי צאנז בארץ ישראל. בהמשך פתח בית מדרש ברחוב ראב"ד, והקים בו כולל בשם "זיכרון קדושים".

היה מפורסם בתפילותיו אשר היו בלהב אש, שולחנותיו אשר ערך, משכו אליהם ציבור נרחב, מעובדים ומבקשי ה'. נפטר ביום י"ז חשוון תשמ"ח.

הגה"ק ר' יואל טייטלבוים נולד ביום ח"י טבת תרמ"ז לאביו הרה"ק ר' חנניה יו"ט ליפא מסיגעט בעל ה"קדושת יום טוב", בן הרה"ק ר' יקותיאל יהודה מסיגעט בעל ה"ייטב לב", ולאמו מרת חנה בת הגה"ק ר' יואל אשכנזי אב"ד זלאטשוב. מקטנות הצטיין בכשרונות נדירים, ועוד בטרם חתונתו קיבל כתבי סמיכה משמונה רבנים בדור, בהם גם הגה"ק ר' משה גרינוואלד מחוסט בעל ה"ערוגת הבושם".

בחורף שנת תרס"ד נשא לאשה את הרבנית מרת חוה בת הרה"ק ר' אברהם חיים מפלאנטש. ימים ספורים לאחר חתונתו נפטר עליו אביו הגדול, והוא בן י"ז שנים בלבד. הוא התיישב בעיירה סאטמאר, והתחיל למשוך התענינות מרובה. קבוצות של חסידים החלו להתרכז מסביב לעלם הצעיר, אשר כבש באישיותו המיחודת והרב גוונים, את יהודי הסביבה על כל רבדיו.

בשנת תרע"א התקבל לרב באורשיווא אשר ברוסיה הקרפטית, והוא בן כ"ד בלבד, כבר אז התגלה אישיותו המוצקת, המקורית והאיתנה, דבר לא הזיז אותו מעמדתו ההלכתית אשר אותה קבע לאחר עיון. המונים התאחדו סביבו, מקרוב ומרחוק, וקיבלו את מרותו עליהם, עצותיו המחוכמות, תפילותיו הנלהבות הקסימו את הבאים בצל קורתו. בשנת תרפ"ח עבר לרבנות קראלי, עם התיישבו בקראלי, הוקמה ישיבה עבורו, אשר מסר בה שיעורים מלאים זיו ומפיקים נוגה.

בשנת תרפ"ט נבחר לרבנות החשובה של סאטמאר, אך עבר לשם רק בתרצ"ד. עד מהרה התלכדו סביבו חסידים ואנשי מעשה, הישיבה שהועברה אף היא איתו, גדלה והתרחבה, עד כדי כך שהגיע לידי שלש מאות בחורים ואף יותר, והיתה מהגדולות בימים ההם.

בתקופת השואה האיומה, התגלתה במלוא עוזה, אישיותו המוצקה והנדירה. כאשר הזעיק את העולם היהודי כולו להצלה, והיה מוכן לעשות הכל למען הצלת יהודי אירופה. עם היכנס הגרמנים להונגריה, היה הוא מוקד להתעללות, החסידים הבריחו אותו לקלויזנבורג, אך שם נאסר והועבר לגטו. בסוף תש"ד כשיצאו רכבות ההצלה של ד"ר קסטנר, הוצא מהגטו, עד הגיעו לשווייץ ביום כ"א כסלו תש"ה, אשר יום זה נחגג בעתיד כיום ההצלה.

משווייץ עלה לארץ הקודש, מיד עם בואו החל בפעילותו הסוערת, לא נח לרגע, רגש האחריות להצלת עולם התורה והחסד בער בעצמותיו. מפעל רדף מפעל. הקמת תלמודי תורה, ישיבות, מוסדות חסד.

מן הארץ יצא לארה"ב, והתיישב בשכונת ווילאמסבורג שבברוקלין. שבה החלו להתרכז אלפים מחסידיו, שם הקים מחדש את ממלכת סאטמאר, ואף הרחיבה לממדים עצומים.

התפרסם בעצותיו המחכימות בכל תחומי החיים, וברכותיו עשו פירות, רבים נושעו על ידו.

בשנת תשי"א נבחר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, אף כי התגורר בחו"ל. השפעתו היתה רבה ועצומה על כל העולם היהודי כולו.

ביום כ"ו אב תשל"ט לפנות בוקר עלתה נשמתו למרומים, בהלווייתו הגדולה השתתפו מעל למאה אלף איש, והובא למנוחות בקרית יואל במונורו.

פריונו התורני הוא עצום, מספריו נדפסו עד היום, "ויואל משה", "על הגאולה ועל התמורה", "דברי יואל.

1 עמוד, 17.5x19.5 ס"מ, דף דק, מצב מצוין.