מכירה פומבית 2
כתבי יד מגדולי ישראל וספרים עתיקים. אין עמלות בכרטיסי אשראי
אוצרות לונדון
צור קשר עם בית המכירות
18.5.20
Eade road 105 , Building A, 2nd floor unit 4, London N4 1TJ, England
המכירה הסתיימה
|
פריט 163:
אוסף מיוחד של 15 מכתבים מהגה"ק ר' יעקב צבי מעקלנבורג זצוק"ל אב"ד קעניגסבערג בעל "הכתב והקבלה", אל השר משה ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $11,000
מחיר פתיחה:
$
8,000
הערכה :
$20,000 - $30,000
עמלת בית המכירות: 23%
|
אוסף מיוחד של 15 מכתבים מהגה"ק ר' יעקב צבי מעקלנבורג זצוק"ל אב"ד קעניגסבערג בעל "הכתב והקבלה", אל השר משה מונטיפיורי, אודות העברת כספים להחזקת יהודי ירושלים.
לפנינו אוסף נדיר וייחודי של 15 מכתבים, הממוענים כולם לידי השר המפורסם משה מונטיפיורי. מונטיפיורי היה היחיד באותה תקופה שמחמת קשריו עם בית הממלכה הבריטית, הורשה להעביר כספים לארץ ישראל. על כן עברו דרכו נאמנה כל כספי התמיכות אשר נאספו ע"י יהודי הגולה, עבור אחיהם שבארץ. המכתבים אשר נפרשים על משך תקופה של 8 שנים, משנת תרי"א ועד תרי"ט. עוסקים כולם, ברשימת הסכומים הנשלחים, ושמות הגזברים ממוני "כולל פרושים" שבירושלים. ביניהם מוזכרים:
הגאון ר' יוסף זונדל מסלנט, חתנו הגאון ר' שמואל סלאנט, הגאון ר' ישעי' ברדקי, הגאון ר' דוד טעבלי ברלין, והגאון ר' משה חאסלאוויטש. כן מוזכר בתוך מכתב אחד, הגאון ר' משה לאנדסבערג דיין בק"ק פוזנן.
הגאון ר' יעקב צבי נולד בערך בשנת תקמ"ה לאביו ר' גמליאל. משנת תק"ץ שימש כרב בקעניגסבערג אשר בפרוסיה המזרחית. שם התוודע ל"מתקני הדת" - המשכילים החדשים, אשר ניסו לפרוץ פרצות בכרם ישראל. יחד עם המלבי"ם יצא נגד אסיפת הרבנים הרפורמים שהתקיימה בשנת תר"ד בבראונשווייג. חיבורו העיקרי הוא פירושו על חמשה חומשי תורה בשם "הכתב והקבלה, . מטרת החיבור הוא לחבר את התורה שב"כתב" עם התורה שבעל פה "הקבלה", והיה הראשון בסדרת ספרים שהתפרסמו בתקופתו על ידי רבנים אורתודוקסים שונים במגמה למנוע את התפשטות הרפורמה. נפטר בד' ניסן תרכ"ה.
הגאון ר' יוסף זונדל סלאנט נולד בשנת תקמ"ו לאביו ר' בנימין ביינוש אשר היה נכד הגאון ר' פייבוש אשכנזי אב"ד וילנא, בצעירותו התחנך בישיבת וואלוז'ין אצל מורו ורבו הגה"ק ר' חיים מוואלוז'ין. בצעירותו עסק במסחר זמן מועט ביום, ואת שאר הזמן הקדיש ללימוד תורה בבית המדרש בסלנט. דרכי לימודו היו שונות משל חבריו, בשל העובדה שהיה מתבודד ולומד ביחידות. לעיתים קרובות היה נוסע לוולוז'ין, לרבו רבי חיים מוולוז'ין, לקבל ממנו הוראות בדרכי הלימוד והיראה. לאחר פטירת רבי חיים מוולוז'ין, עבר לעיר פוזנה אל רבי עקיבא איגר, ללמוד משיטת לימודו וחסידותו. בשנת תקצ"ז עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים, באותה תקופה לא היה רב לעדה האשכנזית מחמת קוטנה והוא שימש להם כמורה הוראה ולמעשה ניהל את כל עניני החיים של העדה בירושלים. נפטר ביום ג' חשוון תרכ"ו ונקבר בהר הזיתים.
הגאון ר' שמואל סלאנט נולד בשנת תקע"ו לאביו רבי צבי הירש ששימש כרב העיר ולריסא, בילדותו למד אצל אביו, לאחר מכן למד בסלנט ובישיבת וולוז'ין. נסמך לרבנות על ידי הגאון ר' אברהם אבלי פאסוועלער ראב"ד וילנה, והגאון ר' יעקב ברוכין רבה של קרלין. נשא את בת הגאון ר' יוסף זונדל מסלנט. עלה לארץ בשנת תר"א. כיהן כאב בית הדין של בית הדין של העדה האשכנזית בירושלים, תחת חסותו של חותנו שהיה מורה הוראה של העדה האשכנזית בירושלים. בשנת תרכ"ו עם פטירת חותנו, התמנה במקומו למורה הוראה לעדת האשכנזים בירושלים, ועל פיו התנהלו גם ענייני הקהילה, עד לפטירתו בכ"ט אב תרס"ט.
הגאון ר' ישעיה ברדקי נולד בשנת תק"נ. היה תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין וחתן הגאון רבי ישראל משקלוב בעל פאת השלחן. עלה לצפת בשנת תק"ע, ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז, היגר לירושלים ועמד בראש הישוב האשכנזי. נפטר בי"ח חשוון תרכ"ג.
הגאון ר' דוד טעבלי ברלין נולד בשנת תק"מ לאביו הגאון ר' שלמה הירשל ברלין שהיה אב"ד פרנצלאו ורבה הראשי הראשון של לונדון. בשנת תקצ"ח עלה לארץ, היה ממנהיגי קהילת ה"פרושים" בירושלים וגזבר חורבת רבי יהודה החסיד. נפטר בט"ז חשוון תרי"ב.
הגאון ר' משה חאסלאוויטש (חעשין) היה בנו של הגאון ר' יצחק מחסלוביץ, הוא עלה לארץ בעליית תלמידי הגר"א המפורסמת בחודש אלול תקס"ט. תחילה התיישב בצפת, אחרי מספר שנים עבר לירושלים. הוא היה מהמייסדים והמתיישבים הראשונים של שכונת "אבן ישראל" ושכונת "בית יעקב". עמד על המשמר נגד הערביים אשר ניסו לפגוע ביהודי ירושלים, תמיד היה מתווך עמהם בכוחו וחכמתו.
השר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, רשומים באותיות של זהב בהיסטוריית העם היהודי, כדורשי שלום אחיהם שבגולה, וניצול כל קשריהם לטובתם.
15 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
