פולמוס המדפיסים - סט שלם מפואר ש"ס זולצבאך בכריכות עור מקוריות - זולצבאך תקט"ו-תקכ"ג | 1755-1763

פולמוס המדפיסים - סט שלם מפואר ש"ס זולצבאך בכריכות עור מקוריות - זולצבאך תקט"ו-תקכ"ג | 1755-1763
תלמוד בבלי, תשעה כרכים הכוללים את כל מסכתות תלמוד בבלי, דפוס איכותי עם הוספות והגהות רבות. בבית דפוסו של משלם זלמן בן אהרן פרנקל - זולצבאך בין השנים: תקט"ו-תקכ"ג | 1755-1763.

לשרוף הכרכים?!

ש"ס זה עמד במרכזו של פולמוס גדול ורחב היקף: כאשר התחילה ההדפסה טענו המדפיסים פרופס מאמשטרדם שיש להם זכות בלעדית להדפיס את התלמוד - מאת ועד ארבע ארצות - למשך 25 שנה כמופיע בהסכמות שקבלו להדפסת הש"ס שלהם (אמשטרדם תקי"ב-תקכ"ה). במשך הזמן יצאו החלטות חמורות של ועד ארבע ארצות, שקבעו בין היתר שיש לשרוף או לגנוז את המסכתות שנדפסו בזולצבאך, משום שהמדפיסים שם השיגו את גבול המדפיסים מאמשטרדם (נדפסו בפנקס ועד ארבע ארצות, סי’ תשלח-תשלט, עמ’ 403-405). וכמו כל פולמוס הגון, גם זה גרר אחריו תכתובות רבנים ודעות בעד ונגד. כמובן שגם יצאו קונטרסי מחאה משני הצדדים. רבינו הנודע ביהודה נדרש לנושא וניסה לפשר בין הצדדים. ראה עוד רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ’ קכ-קכא.

בנוגע לשימוש בכרכים עצמם אחר שכבר נדפסו, הוכרע ע"י הגאון רבי יוסף שטיינהרט מפיורדא בתשובה שכתב להגאון רבי שאול אמשטרדם (שו"ת זכרון יוסף חו"מ) תשובה העוסקת במעמדם של כרכים אלו: "לפי עניות דעתי הדבר ברור כצהרים וכשמש בחצי השמים שמותר ללמוד מתוך הש"ס שנדפסו בזולצבאך, ואפילו נדפסו בחרם...".

מפרט:  9 כרכים בכריכות עור עתיקות מפוארות מקוריות (ככל הנראה עור בהמת דבר אחר). חלק שערים בדיו אדומה. 

עותקים שלמים מלבד חסרון שער במסכת ראש השנה.

מצב כללי טוב,  כריכות עור עתיקות מקוריות, עם אבזמים או שרידי אבזמים, חלקן שלמות וחלקן פגומות.

 

תמונות ופרטים נוספים אפשר נא לשלוח למייל n16med@gmail.com