תורה "קבלה" מבוא שערים – קוריץ, תקמ"ג - מהדורה ראשונה - ספר יסוד בקבלה. עותק מבית מדרשו של רבי בנימין ריבלין תלמיד ...

תורה "קבלה" מבוא שערים – קוריץ, תקמ"ג - מהדורה ראשונה - ספר יסוד בקבלה. עותק מבית מדרשו של רבי בנימין ריבלין תלמיד הגר"א בשקלוב.

ספר מבוא שערים, לרבינו חיים ויטאל. קוריץ, תקמ"ג. מהדורה ראשונה.

ספר מבוא שערים כולל הקדמות יסודיות בתורת הקבלה על פי כתבי מהרח"ו בעריכת המקובל רבי יעקב צמח. הספר הוא מהדורא בתרא מכתביו של מהרח"ו שנמצאו בגניזה, ויש אומרים שהוא הבתרא דבתרא.

עותק מבית מדרשו של רבי בנימין ריבלין, תלמיד הגר"א. בשער ובדפים נוספים חותמות בית המדרש (שני נוסחים שונים): "חותם בהמ"ד דהרב ר' בנימין ז"ל שקלאוו", "מבהמ"ד הרב בנימין ז"ל משקלאוו".

רישום בעלות בכתב-יד, שמתמשך על פני דפים רבים בספר: "שייך / לבית / המדרש / של / הרבני / הנגיד / שלמה / מוהר"ר / בנימין / במוהר"ר / זלמן / משקלאב".

רבי בנימין ב"ר שלמה זלמן ריבלין (ריבלעס) משקלוב (תפ"ח-תקע"ב/תקע"ג), בעל "גביעי גביע הכסף". ראש משפחת ריבלין הידועה. ממקורבי הגר"א, תלמידו ובן משפחתו (מצאצאי רבי משה רבקש בעל "באר הגולה"). רבי בנימין הפיץ את תורת הגר"א , והיה מהתומכים של עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל. לשם כך הקים גם קרן שנקראה על שמו "מעות ריבלי'ס". היה מגדולי קהילת שקלוב ומעמודי התווך בה. בשקלוב הקים יחד עם ידידו רבי יהושע צייטלין את "ישיבת העילויים" המפורסמת והעמיד תלמידים הרבה.

נכדו, הגאון רבי שלמה זלמן ב"ר הלל ריבלין, בעל "דברי שלמה" (וורשא תרכ"ח-תר"מ), מגדולי חכמי שקלוב וגאוני ליטא, מתלמידי רבי מנשה מאיליא, ורבו המובהק של הגאון רבי דוד פרידמן מקארלין.

בני הגר"א כותבים על רבי בנימין בהקדמתם לשולחן ערוך אורח חיים, שקלוב תקס"ג: "הרב המופלג בתורה ובעבודה הנגיד המפורסם לשבח, איש חי רב פעלים, פרי קדש הלולים... עלה למרום שבתו [=של הגר"א] לק"ק ווילנא, לעשות נחת רוח ליוצרו, ותדד שנתו מעיניו, וזכה לשמוע מפי הקדוש והטהור בלימודים, ואור תורתו ויראתו נגה עליו מאז בדרכו והנהגתו, וגם על ידו נבנתה עיר התהלה ק"ק שקלאוו על תלה. קימו וקבלו עליהם הרבה מהנהגותיו בדרכי הלימוד...".

בראש מהדורת תרנ"ח של ספרו "גביעי גביע הכסף" הדפיס המו"ל את תולדותיו של רבי בנימין ריבלין. שם מובא : "הרב הגדול גדול שמו בשערים המצוינים בהלכה חסידות וחכמה ר' בנימין, הנקרא ר' בנימין זלמן ריבלעס מק"ק שקלאוו ו על ידו נבנתה עיר שקלאב וחכמיה, כי האציל עליהם מאור רבו הגר"א בסדר הלמוד ובמנהגיו בסדר העבודה...

הוא היה ארוך בדורו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם, איש זקן עוטה מעיל, זקנו יורד על פי מדותיו, מנעלים קלים ברגליו וכובע סאבל בראשו. לא אכל לחם ובשר ולא שתה שום משקה בעולם אף בשבת ויו"ט, ומאכלו זרעונים ופירות ולעתים רחוקות דגים ותפוחי אדמה טבולים בשמן זית, משקהו לצמאון ולכבד אורחיו היה קאפע חזקה בלא דבש וחלב, קרא בשחוק מרה שחורה. היה טובל שחרית וערבית בקיץ ביאור ובחורף תבר גזיזא דברדא מלבד ביום השבת, ולמד כל היום וכל הלילה וקנה העופרת בידו תמיד לרשום את חדושי הגהות על גליון הספרים ומליצלו המורגלת ע"ז [על זה] 'וקנה לך חבר', וכאשר נלאה היו בני בית הגאון מהרי"צ [=רבי יהושע צייטלין] מקרים לפניו והוא הקדימם על פה, שוכב על מטתו הנקיה עד אשר נתנמנם ושפתיו מרחשן, וכאשר נעור נטל ידיו וחזר לתלמודו. תפלתו היתה צלולה ונעימה אבל בלא כוונות ויחודים ולא אמר פיוטים ביום טוב. היה שמח וטוב לב מקבל כל אדם באהבה, משמחו בסיפוריו הנעימים מגדולי ישראל וביחוד מרבו הגאון החסיד רבינו אליהו זצלל"ה, ובכל פעם בהזכירו היה נרעד ונפחד, ועסקן בדברים היה, וידבר על העצים ועל המחצבים ועל כל בהמה ורמש, ומבין בכל מלאכת מחשבת. בקיץ היה הולך לשוח כמה שעות בכל יום ואסף עשבים שרשים ופרחים וייבשם ויעש מהם רפואות כמשפט חכמת הרקוח אשר ידע היטב מספרי חכמי העמים בלשונם, כאשר ידע גם כן חכמת הטבע, והיה נותן את העשבים והרפואות אשר הכין לכל חולה אשר בא לדרוש בו, כי גם בחכמת הרפואה היתה לו ידיעה גדולה...

• קוריץ תקמ"ג  דפוס ראשון. [1], קיח דף. 19 ס"מ. מצב מצוין.
• סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 350