Bidspirit auction | גליה... ונפל נהורא! המקור הראשון

גליה... ונפל נהורא! המקור הראשון מקור טהור, לאמירת ”לדוד ה' אורי וישעי” בחודש אלול בירח האיתנים - אוצר תפילות וכוונות הסוד בדרך האר''י הק', מבית מדרשם של גדולי המקובלים באיטליה – ראשית שנות הת' – יחיד בעולם!  - גליה... ונפל נהורא! המקור הראשון מקור טהור, לאמירת ”לדוד ה' אורי וישעי” בחודש אלול בירח האיתנים - אוצר תפילות וכוונות הסוד בדרך האר''י הק', מבית מדרשם של גדולי המקובלים באיטליה – ראשית שנות הת' – יחיד בעולם!   ספר כתב יד תפילות וכוונות, אוצר ייחודי חידוש בעולם של תפילות סגולות וכוונות על דרך הקבלה, מבית מדרשם של מקובלי איטליא, הכתב יד והציורים בסגנון איטלקי נאה במיוחד, איטליה, משנת תכ”א-תל”א.   מקור ראשון הספר כת”י שלפנינו כולל עניינים רבים אשר לא ידוע להם מקבילות או מקורות, ומקור ראשון ויחיד הוא כת”י זה.   נוסחאות שונות והוספות ארוכות לכמה תפילות ידועות, כגון תפילת עננו, אחינו כל בית ישראל, תפילה לחודש ניסן אחר קריאת הנשיאים, תפילה לומר בשעת ברכת כהנים, תפילה להוצאת ס”ת, תפילת תשליך, תפילה קודם נטילת לולב וקודם שיכנס לסוכה, קבלה מרבינו תם לומר החזן ד' פסוקים, ועוד. (חלקם מיוחסות לרמ”ז). חלק מהסגולות והתפילות נדפסו גם בספרי החיד”א ללא ציון המקור . הכתב היד כולל תפילות שעד כה לא היה ידוע להם מקור קדום מלבד ספר חמדת ימים, וידוע שהרבה חששו לגבי טיבו של ספר 'חמדת הימים' ומחברו. כעת נפשט שתפילות אלו ממקור קדוש נחצבו. שכן בכת”י זה מופיעים אותם תפילות.   ''נטהר דוד'' נתגלה מקורו הקדוש של מנהג אמירת ''לדוד ה' אורי וישעי''   החידוש הבולט היא המנהג הנפוץ לאמירת מזמור כ”ז שבתהילים ”לדוד ה' אורי וישעי”, בחודש אלול,   אשר בקהילות רבות בישראל, נמנעו מלומר את מזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' בימי הרחמים והסליחות. כיון שמקורה הידוע של מנהג זו, הינה מספר 'חמדת הימים' אשר על מחברו יצאו פקפוקים כנודע. בספר התפילות שלפנינו כעת, אשר מחברו בוודאי היה מגדולי המקובלים באיטליה זיע''א, נתגלה מקור הקדום והראשון לפני חמד''י, אשר מביא מנהג תפילה חשובה זו בקצרה, מה שמתברר בזה שמקור המנהג קדום מאד וממקור מים חיים נובעו, [וכנראה מקורו מרבי חיים הכהן מארם צובה תלמיד רבי חיים וויטאל ע”פ ספר שערי רצון שיצא לאור בשנת תק”א, הרבה שנים אחרי הכת”י שלפנינו, שליקטו רבי שלמה עבאדי מכתביו של רבי חיים הכהן, ומעוד, שמביא מנהג זו כמתכונתו של הכת”י שלפנינו, ועד עתה היינו יכולים לחשוב שידי זרים שלטו בו ועכשיו נתגלה אשר על כסאו לא ישב זר]. אשר רבים גם נהגו לאומרה בכל יום תמיד (ראה בסדר 'עבודת הקודש' להחיד''א). ובוודאי לא אדעתא דהכי תקנו מרנן זיע''א לא לאומרה, ותבוא תפילה קדושה זו בכל קהילות ישראל, מעתה ועד עולם אכי''ר.   מנורת זהב   בתוך הספר מעתיק המחבר   את כל ספר מנורת זהב להמהרש”ל בשבח וסגולת אמירת מזמור למנצח [קאפיטל ס”ז] בצורת המנורה וגודל סודותיו. בתחילת ההעתקה מצורף דף קלף עליו מזמור למנצח בצורת המנורה באותיות אשורית מרהיב עין. -----------------   אוצרות הספר מסורות מארץ ישראל, סגולות, מנהגים, פיוטים, כוונות ותפילות מתוך לקט כתבי מקובלים מבית מדרשם של גורי האר”י ז”ל, מתוך ספריהם ומתוך כתבי ידם, ובהם האר”י ז”ל, רבי חיים ויטל, הנשי”א, הגאון מפאנו ורבי יצחק צרפתי. כן הובאו מסורות קדומות בשם אליהו הנביא, רבי נחוניא בן הקנה, רבי ייבא סבא, רבינו סעדיה גאון, רבינו תם, הרמב”ן, העתקה מכתב יד רבי יהודה החסיד, רבי יוסף גיקטיליה, רבי אליהו די ווידאש, ובשם ספר הפרדס, ספר היצירה וספר ציוני לרבי מנחם ציוני .   מאוצר החיים בנוסף הובאו ציטוטים מהחכמים הבאים, רובם בחיי חיותם: רבי משה זכות נר”ו [נפטר נח”ת], רבי שמואל אבוהב נר”ו [נפטר תנ”ד] ורבי בנימין הלוי נר”ו [נפטר תל”א]. הובא גם ציטוטים מספרו המודפס של רבי משה זכות ”משמרת החדש” לרמ”ז [וונציה תכ”א].   שנת כתיבת הכת”י עלי ספר לכן נראה שכתב היד נכתב אחר שנת תכ”א, בו יצא לאור הספר ”משמרת החדש” [עכשיו העיר לנו חד מהקונים החשובים שזה צריך להיות אחר שנת תכ”ד אחר פטירת הרב הנשי”א הרה”ק מקובל האלוקי רבי נתן שפירא בעל המצת שמורים שמוזכר כאן בהספר הנשי”א ז”ל.] אם כן יוצא לנו שזה בין שנת תכ”ד ובין שנת תל”א, בה נפטר רבי בנימין הלוי. אחד הכותבים מזכיר את שמו ”יהודה חיים” בתוך תפילה לחודש ניסן אחר קריאת הנשיאים . (כותב זה היה כפי הנראה אדם גדול ומתקן ניסוחי תפילות באשר רבים מההוספות בכת”י הם תוספי תפילות ארוכות המצורפות לתפילות ידועות מפי ספרים וסופרים, מה שמעלה שההוספות הם נוסחאות שלו).   מבית מדרשם של רבי חיים הכהן, הנשי”א, הרב”ל, והרמ”ז. מתוך מחקר מקבילות מצאנו עולה כי חלק מהתפילות מקורם מרבי חיים הכהן מארם צובה וסדרי הכוונות וקבלות מהאר”י ז”ל, שלא מצינו לו אח ורע רק בכתבי הנשי”א הוא רבי נתן שפירא בעל ”מצת שמורים”. [שיצאו לאור לאחרונה, מבית מדרשו של הרמ”ז] שני גדולי המקובלים אלו קבעו מושבם בסוף ימיהם בארץ איטליא וכן רבי בנימין הלוי תלמיד המובהק לרבי חייא רופא מצפת תלמיד רבי חיים וויטאל, הנשי”א רבי נתן שפירא נשלח כשד”ר לארץ איטליא ושהה שם כמה שנים ונתקבצו אצלו הרמ”ז ורבי שמואל אבוהב ללמוד תורה מפיו, מהם יתד ופינה להתפשטות תורת קבלת האר”י ז”ל בארץ זו ומהם ישקו העדרים מי”ם החכמה לכל מקובלי ארץ איטליא זיע”א. ------ -   למקורותיו של ”שערי ציון'' יתכן כי קובץ זה הינו מן החיבורים שעמדו בפני רבי נתן נטע הנובר הי”ד מחבר ספר תפילות ”שערי ציון”, המפורסם ומקובל בכל בית ישראל. מקורותיו של ר' נתן נטע הנובר לספר 'שערי ציון' אינם מבוררים, בהקדמתו לדפוס ראשון כותב המחבר כי בהיותו באיטליה (בשנים תט”ו-תט”ז) שהה בוונציה עם רבי משה זכות (הרמ”ז), רבי נתן שפירא (הנשי”א) בעל מצת שמורים, רבי שמואל אבוהב, עם רבי בנימין הלוי מצפת,