גליה... ונפל נהורא! המקור הראשון מקור טהור, לאמירת "לדוד ה' אורי וישעי" בחודש אלול בירח האיתנים - אוצר תפילות וכוונות הסוד בדרך האר''י הק', מבית מדרשם של גדולי המקובלים באיטליה – ראשית שנות הת' – יחיד בעולם!

 

ספר כתב יד תפילות וכוונות,

אוצר ייחודי חידוש בעולם של תפילות סגולות וכוונות על דרך הקבלה, מבית מדרשם של מקובלי איטליא, הכתב יד והציורים בסגנון איטלקי נאה במיוחד, איטליה, משנת תכ"א-תל"א.

 

מקור ראשון

הספר כת"י שלפנינו כולל עניינים רבים אשר לא ידוע להם מקבילות או מקורות, ומקור ראשון ויחיד הוא כת"י זה.

 נוסחאות שונות והוספות ארוכות לכמה תפילות ידועות, כגון תפילת עננו, אחינו כל בית ישראל, תפילה לחודש ניסן אחר קריאת הנשיאים, תפילה לומר בשעת ברכת כהנים, תפילה להוצאת ס"ת, תפילת תשליך, תפילה קודם נטילת לולב וקודם שיכנס לסוכה, קבלה מרבינו תם לומר החזן ד' פסוקים, ועוד. (חלקם מיוחסות לרמ"ז). חלק מהסגולות והתפילות נדפסו גם בספרי החיד"א ללא ציון המקור.

הכתב היד כולל תפילות שעד כה לא היה ידוע להם מקור קדום מלבד ספר חמדת ימים, וידוע שהרבה חששו לגבי טיבו של ספר 'חמדת הימים' ומחברו. כעת נפשט שתפילות אלו ממקור קדוש נחצבו. שכן בכת"י זה מופיעים אותם תפילות.

 

''נטהר דוד'' נתגלה מקורו הקדוש של מנהג אמירת ''לדוד ה' אורי וישעי''

 

החידוש הבולט היא המנהג הנפוץ לאמירת מזמור כ"ז שבתהילים "לדוד ה' אורי וישעי", בחודש אלול,

 אשר בקהילות רבות בישראל, נמנעו מלומר את מזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' בימי הרחמים והסליחות. כיון שמקורה הידוע של מנהג זו, הינה מספר 'חמדת הימים' אשר על מחברו יצאו פקפוקים כנודע. בספר התפילות שלפנינו כעת, אשר מחברו בוודאי היה מגדולי המקובלים באיטליה זיע''א, נתגלה מקור הקדום והראשון לפני חמד''י, אשר מביא מנהג תפילה חשובה זו בקצרה, מה שמתברר בזה שמקור המנהג קדום מאד וממקור מים חיים נובעו, [וכנראה מקורו מרבי חיים הכהן מארם צובה תלמיד רבי חיים וויטאל ע"פ ספר שערי רצון שיצא לאור בשנת תק"א, הרבה שנים אחרי הכת"י שלפנינו, שליקטו רבי שלמה עבאדי מכתביו של רבי חיים הכהן, ומעוד, שמביא מנהג זו כמתכונתו של הכת"י שלפנינו, ועד עתה היינו יכולים לחשוב שידי זרים שלטו בו ועכשיו נתגלה אשר על כסאו לא ישב זר]. אשר רבים גם נהגו לאומרה בכל יום תמיד (ראה בסדר 'עבודת הקודש' להחיד''א). ובוודאי לא אדעתא דהכי תקנו מרנן זיע''א לא לאומרה, ותבוא תפילה קדושה זו בכל קהילות ישראל, מעתה ועד עולם אכי''ר.

 

מנורת זהב

 

בתוך הספר מעתיק המחבר  את כל ספר מנורת זהב להמהרש"ל בשבח וסגולת אמירת מזמור למנצח [קאפיטל ס"ז] בצורת המנורה וגודל סודותיו.

בתחילת ההעתקה מצורף דף קלף עליו מזמור למנצח בצורת המנורה באותיות אשורית מרהיב עין.

-----------------

 

אוצרות הספר

מסורות מארץ ישראל, סגולות, מנהגים, פיוטים, כוונות ותפילות מתוך לקט כתבי מקובלים מבית מדרשם של גורי האר"י ז"ל, מתוך ספריהם ומתוך כתבי ידם, ובהם האר"י ז"ל, רבי חיים ויטל, הנשי"א, הגאון מפאנו ורבי יצחק צרפתי. כן הובאו מסורות קדומות בשם אליהו הנביא, רבי נחוניא בן הקנה, רבי ייבא סבא, רבינו סעדיה גאון, רבינו תם, הרמב"ן, העתקה מכתב יד רבי יהודה החסיד, רבי יוסף גיקטיליה, רבי אליהו די ווידאש, ובשם ספר הפרדס, ספר היצירה וספר ציוני לרבי מנחם ציוני .

 

מאוצר החיים

בנוסף הובאו ציטוטים מהחכמים הבאים, רובם בחיי חיותם: רבי משה זכות נר"ו [נפטר נח"ת], רבי שמואל אבוהב נר"ו [נפטר תנ"ד] ורבי בנימין הלוי נר"ו [נפטר תל"א]. הובא גם ציטוטים מספרו המודפס של רבי משה זכות "משמרת החדש" לרמ"ז [וונציה תכ"א].

 

שנת כתיבת הכת"י עלי ספר

לכן נראה שכתב היד נכתב אחר שנת תכ"א, בו יצא לאור הספר "משמרת החדש"

[עכשיו העיר לנו חד מהקונים החשובים שזה צריך להיות אחר שנת תכ"ד אחר פטירת הרב הנשי"א הרה"ק מקובל האלוקי רבי נתן שפירא בעל המצת שמורים שמוזכר כאן בהספר הנשי"א ז"ל.] אם כן יוצא לנו שזה בין שנת תכ"ד ובין שנת תל"א, בה נפטר רבי בנימין הלוי.

אחד הכותבים מזכיר את שמו "יהודה חיים" בתוך תפילה לחודש ניסן אחר קריאת הנשיאים. (כותב זה היה כפי הנראה אדם גדול ומתקן ניסוחי תפילות באשר רבים מההוספות בכת"י הם תוספי תפילות ארוכות המצורפות לתפילות ידועות מפי ספרים וסופרים, מה שמעלה שההוספות הם נוסחאות שלו).

 

מבית מדרשם של רבי חיים הכהן, הנשי"א, הרב"ל, והרמ"ז.

מתוך מחקר מקבילות מצאנו עולה כי חלק מהתפילות מקורם מרבי חיים הכהן מארם צובה וסדרי הכוונות וקבלות מהאר"י ז"ל, שלא מצינו לו אח ורע רק בכתבי הנשי"א הוא רבי נתן שפירא בעל "מצת שמורים". [שיצאו לאור לאחרונה, מבית מדרשו של הרמ"ז] שני גדולי המקובלים אלו קבעו מושבם בסוף ימיהם בארץ איטליא וכן רבי בנימין הלוי תלמיד המובהק לרבי חייא רופא מצפת תלמיד רבי חיים וויטאל, הנשי"א רבי נתן שפירא נשלח כשד"ר לארץ איטליא ושהה שם כמה שנים ונתקבצו אצלו הרמ"ז ורבי שמואל אבוהב ללמוד תורה מפיו, מהם יתד ופינה להתפשטות תורת קבלת האר"י ז"ל בארץ זו ומהם ישקו העדרים מי"ם החכמה לכל מקובלי ארץ איטליא זיע"א.

------ -

 

למקורותיו של "שערי ציון''

יתכן כי קובץ זה הינו מן החיבורים שעמדו בפני רבי נתן נטע הנובר הי"ד מחבר ספר תפילות "שערי ציון", המפורסם ומקובל בכל בית ישראל.

מקורותיו של ר' נתן נטע הנובר לספר 'שערי ציון' אינם מבוררים, בהקדמתו לדפוס ראשון כותב המחבר כי בהיותו באיטליה (בשנים תט"ו-תט"ז) שהה בוונציה עם רבי משה זכות (הרמ"ז), רבי נתן שפירא (הנשי"א) בעל מצת שמורים, רבי שמואל אבוהב, עם רבי בנימין הלוי מצפת, וקיבל מהם רבות בכתובים מן האר"י זלה"ה. מהם יסד תיקונים ותפילות, סידרם והדפיסם בספר שערי ציון (פראג תכ"ב). אח"כ בשנת תל"א נדפס שוב בשליחותו באמשטרדם ע"י אחיו. מאז זכה לתפוצה רבה שאין לה אח ורע ונדפס במאות מהדורות,

 

כמעט כל התפילות הנמצאים בשערי ציון מופיעים גם בקובץ זה, [אם כי שלא באותו סדר],

בנוסף מצטט הכותב בשמם של הנשי"א זלה"ה, הרמ"ז נר"ו, הרב"ל נר"ו, ור' שמואל אבוהב נר"ו.

יצויין כי חלק מהנוסחים בכת"י זהה להנדפס ע"י אחי רבי נתן נטע הנובר בדפוס שני של ה'שערי ציון' (אמשטרדם תל"א) בנוסח מתוקן ומבורר יותר.

 

סדר התפילות והכוונות

סובב והולך על סדר היום מהקימה ועל כל עניני האדם הצלתו והצלחתו ועל סדר מעגל השנה.

 

ציטוטים מופלאים מתוך כתב היד

- [ח:] "רמז א' מהנשי"א זצוק"ל בענין הציצית אמר שכל ציצית צריך שיהיה ארוך חמשה עשר גודלים..." - [ט:] "זאת התפלה עשאה הרמב"ן ז"ל והיה מתפלל אותה בכל יום ג"פ..." - [יד.] "אלו פסוקים נעתקו מכתב ידו של מהר"ר יהודה החסיד וכל האומרם בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא..." - [כט:] "תפלת השחר לרבינו סעדיה גאון זצ"ל שהיתה שגורה תמיד בפי הגאון מפאנו זצ"ל..." (נדפס תפוחי זהב מנטובה שפ"ג). - [מג:] "האי מאן דבעי למצלח בעסקיה ובכל דוכתא דהוא אזיל לימא בצפרא תלת זמני"... "תפלה אחרת קצרה וטובה לומר בכל יום וצלותא בתדירא ואת מצליח". - [מח.] "כל הפסוקים האלה צריך לאומרם ג"פ שבות יעקב.." .

  [נט:] "וזאת התפלה שהתפלל אליהו הנביא בעת שחיבר רשב"י ע"ה הזוהר..." - [ס.] תפלה קדושה זו הובאה מארץ הקדושה

[סח:] "בקשה מקובלת שיתפלל אדם אחר תפלתו בכונה גדולה, אמר ר' ישמעאל מי ששונה הרז הגדול הזה בכל יום אחר תפילתו בטהרה ובקדושה פניו מצהיבות..." - [עב.] תפלה לומר אותה באשמורת הבקר ויכוין להמשיך השפע ממקור העליון, ויכול להוסיף בו אחר שהזכיר שמו פב"פ כל בקשתו ושאלתו...".

- [עב:] "תפלה ממהר"ר אליה די וידאש נ"ע לעת האוכל" (נדפס תוצאות חיים). - [עו.] מ"ב פסוקים של מהר"י גיקטיליאה זלה"ה וטוב לאומרם קודם שילמוד. - [עז:] "בקשה יפה אחר כל התפלות".

- [עח.] [מזמור למנצח בצורת מנורה ע"ג קלף]. - [עט.] "המזמור הזה עם המנורה רומז לעניינים גדולים ויש בו סגולות רבות".. "עוד אמרו חכמים בעלי הקבלה כל מי שיראה זה המזמור בכל יום מצויר כצורת מנורה ימצא חן ושכל טוב"... "ואמרו חכמים זכר לברכה כל מי שמתפלל זה המזמור בכל יום במנין החמה לא יקרה לו שום מקרה רע..." "ואתחיל כוונת המזמור והמנורה...".

- [ק:] "אחינו בני ישראל העומדים במקום פלוני ובכל מקום שהם נתונים בצער ובצרה תחת יד מלך ושרים המקום ירחם עליהם..." - [קא:] "תפלה לומר כשיש חולים הרבה ח"ו בישראל..." - [קב:] תפלה לומר קודם האכילה ומה טוב לאומרה. - [קא:] "עד כאן הוא התקון צריך לכל אדם אשר ממנו אין לגרוע אמנם המוסיף יוסיפו לו ברכה והצלחה".

- [קד:] "תפלה שהיה אומר ה...".

-  ; ; ; ;ר' ייבא סבא קודם שיאכל''

 כמהרר משה זכות נר"ו. - [קי.] הא לך מפורש באר היטב י' הדברות איך הם נכללו בי' גלגלים וי' מאמרות וי' ספירות נעוץ סופם בתחלתם כאשר העליתי מספר תבונת המקובלים אשר לא יכזבו מימהם (נדפס בספר ציוני לרבי מנחם ציוני'')

- [קיד.] נוהגים באשכנז לילך ביום א' של ר"ה אחת תפלת המנחה קודם שקיעת החמה אל הים או באר מים חיים או מים נבועים ומנהג טוב הוא.

- [קיו.] קבלה מרבינו תם צריך לומר ד' פסוקים אלו בר"ה ויה"ך קודם שיאמר החזן המלך...".

- [קכא:] "ולא זכיתי לקבל כל זה מהרב ר' גדליה זצ"ל" (נדפס בספר הכוונות מאורות נתן לר' נתן שפירא).

- [קכב.] "אני הצעיר מ"כ [מצאתי כתוב] תפלה זאת". - [קכב:] "למוסף ולנעילה והעיקר בנעילה". - [קכו:] בשלש רגלים יאמר בשעת הוצאת ס"ת. - [קכו:] בפסח יאמר ג"פ.

- [קמ.] "הקדמה אמר משה זכות..."

- [קמא.] "תפלה לעני חיבר המקובל האלקי כמהר"ר משה זכות נר"ו הוא בדפוס בספר משמרת החדש" (מנוקד).

- [קנו.] מ"כ... כי ע"ז קראו האר"י והרח"ו זלה"ה... - [קנו:] ממוהר"ר הנשיא זלה"ה - [קס.] כמ"כ משם הררמ"ז שקבל מהררב"ל נר"ו – (רבי בנימין הלוי נר"ו, נפטר תל"ב). - [קסב:] "אמר לי מורי הרמ"ז... כמ"כ" [כך מצאתי כתוב] - [קסו.] ... וכנזכר בספר ריקאנאטי... - [קסח.] אמר רמ"ז נר"ו שכן הסכים עמו החכם הכולל כמוהר"ר שמואל אבוהב נר"ו... כמ"כ [כך מצאתי כתוב]. - [קסח:] מ"כ [מצאתי כתוב] בשם הרמ"ז נר"ו.

[קע]: צוואת ר' יצחק צרפתי: מפי ר' יצחק צרפתי ז"ל שמעתי, כי הגיעה שעת פטירתו של רבינו שמואל בן בתו של רש"י התייר הגדול ז"ל (רשב"ם)..., ומסר לו כל הסודות, ובכלל הסודות.. ג' מהן, ואלו הן, אמר לו כאשר תתנדב לצדיקי.... .... ..., וכן דע, כי כל איש יהודי... ויאמר דבור זה, לא יהיה לו כאב ולא צער בכל מה שיעשה...., בכל פעם... יאמר,  יהודי אני, יהודי אהיה, יהודי אמות,  יהודי, יהודי, יהודי.

------ -------------

 

------ ---------------------------

• כתב יד איטלקי מרהיב ביופיו עם כתיבה מסודרת ונאה, רוב רובו של הספר נכתב ע"י כותב אחד
• הוספות הגהות ע"י עוד ג' כותבים אחרים.
• כריכת עור עתיקה. מעט מזעיר סימני עש. מצב טוב.

• ב-יא, יג-כא, כג-עב, [1], עג-קיא, [12], קיב-קכח, [1], קכט-קעו, קעד-קעח, [6] דף, 14 ס"מ.