שו"ת חוט השני - חתום בחתימת יד קדשו של ...

שו"ת חוט השני - חתום בחתימת יד קדשו של המחבר ה"חוות יאיר"– ספרו הראשון ועותקו גם באמצע הספר הגהה בכתי"ק- פרנקפורט תל"ט. מהדורה הראשונה.

שאל ות ותשובות חוט השני פראנקפורט, תל"ט – העותק של המחבר בעל ה"חות יאיר", עם חתימת יד קדשו "יאיר חיים בכרך". והגהה בכתי"ק.

ספר חוט השני, שאלות ותשובות מאת רבי אברהם שמואל בכרך, בנו רבי משה שמשון, ונכדו רבי יאיר חיים בכרך אב"ד ווירמייזא (בעל "חות יאיר"). גם תשובת רבו הגה"ק רבי מענדל בס אב"ד פרנקפורט דמיין, תל"ט. מהדורה ראשונה.

הספ ר הראשון שהדפיס הגאון בעל "חות יאיר", ובו תורת שלושה דורות: תשובות וחידושים מאת זקינו הגאון רבי אברהם שמואל בכרך, ומאת אביו הגאון רבי משה שמשון בכרך, ואיזה תשובות מאת הגאון רבי יאיר חיים בכרך בעל חות יאיר בעצמו.

לפנ ינו העותק של המוציא לאור והמחבר, הגאון בעל "חות יאיר". בשער הספר חתימת ידו: "יאיר חיים בכרך". ובדף ק"ז הגהה קצרה בכתב יד קדשו.

בעותק זה חתך המחבר את דפים כג-כד המקוריים שהדפיס, והדביק במקומם שני דפים שהדפיס מחדש, עם תשובה שחיבר (בתחילה היו מודפסות בדפים אלו התשובות יט-כ, אולם בדפים שלפנינו מופיעים סיום קטוע של תשובה יח, תשובה בלתי ממוספרת ותחילת תשובה כא – ראה אודות כך ברישום הספר במפעל הביבליוגרפיה. טפסים בודדים בלבד נותרו מההדפסה המקורית. בספריית אוניברסיטת בר-אילן נמצא טופס בלתי-מתוקן, בו מופיעים הקטעים שנשמטו. ראה: י"ש שפיגל, המעין, מז, גליון ג, ניסן תשס"ז, עמ' 69-76 – שם גם מופיע צילום הדפים מן ההדפסה המוקדמת).35:

• שלם, [1], צב, צה-קטו דף. 18 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וכתמי זמן וסימני עש קלים. חיתוך דפים עם נגיעה בכותרות במספר דפים. בדף האחרון (של לוח הטעות) קרע הנכנסת בטקסט (מתוקן במילוי נייר).. כריכת עור חדשה מפוארת.

 ************************************* ******************************************

הגאון רבי יאיר חיים בכרך בעל החות יאיר זצ"ל (שצ"ח-תס"א) רב ואב"ד וורמייזא, מגדולי דורו ומחשובי הפוסקים שבכל הדורות. תלמיד אביו הגאון רבי שמשון בכרך והגאון הגדול רבי מענדל באס אב"ד פרנקפורט דמיין. [ראה אודותיו לעיל לוט מס' 17] בשנת תכ"ו נתמנה לאב"ד עיר קובלענץ, בשנת תכ"ט חזר לווירמייזא ונתמנה שם כממלא מקום הגאון רבי אהרן תאומים כדיין בעיר. לאחר חורבן ווירמייזא בשנת תמ"ט, גלה יחד עם כל היהודים שבעיר, ולאחר ששבו לקהילתם שימש כאב"ד הקהילה על מקום אביו וזקינו עד לפטירתו. נודע כגאון ובקי עצום בכל מכמני התורה, בגאונותו המופלגת כתב הרבה חיבורים, רובם נותרו בכתב יד וחלקם נדפסו בדורות האחרונים, אך נודע לדורות על שם ספרו שו"ת "חות יאיר". על אף שהדפיס בספר זה רק חלק קטן מתוך למעלה משש מאות תשובות שהיו מוכנות אצלו לדפוס, התקבל ספרו כאחד מספרי השו"ת היסודיים וכמקור חשוב לפסק הלכה, נזכר לאלפים בספרי התשובות ומובא כסדר ב'פתחי תשובה'.

בהקדמה לספר כותב רבי יאיר חיים בכרך על תשעה ספרים שבכוונתו להדפיס, בהם: ספר מקור חיים על השו"ע שאותו הכין להדפסה, אך טרם שעשה זאת יצאו לאור ספרי "מגיני ארץ" – ה"טורי זהב" וה"מגן אברהם" שהיו ערוכים במתכונת דומה לחיבורו, ועל כן נאלץ לשוב ולערוך את ספרו מחדש (נדפס לבסוף רק בשנת תשמ"ב, ע"י מכון ירושלים), ספר השו"ת חות יאיר (נדפס ע"י המחבר עשרים שנה מאוחר יותר, בשנת תנ"ט), ועוד חיבורים (שלא יצאו לאור עד היום). ספר "מר קשישא" – כללי הש"ס, נדפס בשנת תשנ"ג; חיבור אנציקלופדי ענק בן ארבעים ושישה כרכים אבד, וממנו נותר רק חלק המפתחות הנקרא "יאיר נתיב".

רישום בעלות נוסף (מחוק בדיו) של שאול ברלין המוציא לדפוס ה"בשמים ראש": "לה' האר' ומלוא' חנני בזה הק' שאול ב"ה רב' מו"ה צבי הירש נר"ו אב"ד דק"ק לונדן". חותמת בדף השער של "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון" [שאול ברלין הוציא ימיו בלונדון; יתכן שהספר הגיע לספריה הנ"ל יחד עם ספריית אחיו רבי שלמה הירשל, אב"ד לונדון].

התעלומה של שאול ברלין (ת"ק-תקנ"ה), בנו של רבי צבי הירש לוין, רבה של לונדון וברלין, דמות מעניינת. בגיל צעיר הוסמך לרבנות, מאוחר יותר פרש מכס הרבנות ועבר לברלין, בה כיהן אביו כרב. הוציא לאור קונטרסי השגות נגד ספר "ברכי יוסף" של החיד"א ז"ל, ונגד ספרי רבי רפאל הכהן מהמבורג. קונטרסים שעוררו פולמוס רב ו"חרמות" על המחבר. בשנת תקנ"ג הוציא לאור שאול את הספר שו"ת "בשמים ראש". לדבריו, הספר הוא קובץ תשובות הרא"ש וראשונים נוספים שנאספו על ידי חכם בשם רבי יצחק די-מולינא שחי בזמן ה"בית יוסף" ואף הוסיף הגהות על הספר. על ספר זה הוסיף שאול פירוש משלו, בשם "כסא דהרסנא". הספר קיבל את הסכמת אביו רבי צבי הירש. עם צאת הספר התעורר פולמוס כנגדו בטענה כי הוא מזויף, וכי למעשה התשובות לא חוברו על ידי הרא"ש או אחד מחכמי הראשונים, אלא על ידי שאול עצמו. בתשובות ובביאוריו של שאול נמצאו קטעים משונים והקלות הלכתיות נגד תורתינו הק', כגון היתרים שונים ליין נסך, נסיעה בשבת, שינויים בסדרי בית הכנסת וגילוח בחול המועד, כמו גם טיעונים הנוגעים לשינוי מצוות התורה משיקולים שונים. בעקבות כך יצאו נגד הספר בפומבי כמה מחכמי הדור, ובין המתנגדים הבולטים לספר היו רבי מרדכי בנעט והחתם סופר. החתם סופר אף כינה את הספר "כזבי הרא"ש". במשך הדורות נותרה מחלוקת לגבי הספר עם כל הספר מזויף או שידי זר שלט בו. בעוד שהרבה גדולי הפוסקים שללו אותו מכל וכל, היו פוסקים רבים שציטטו קטעים מספר זה ודנו בו, עד לימינו היחס לספר מעורב; יש שנמנעים כליל מלהשתמש בו, אך יש שמשתמשים בו בזהירות, ובלי לראות בו מקור מוסמך מזמן הראשונים. אך לפי כל יודעי דבר הספר מזויף מבית ומבחוץ.