חד קדוש ...

חד קדוש בדרא. אגרת לרא"י החכמים שתפוצות המערב מאת מרנן רבנו שמואל אלבאז וגדולי מרוקו – היסטורי!

פולמוס רבנות העיר צפרו – אגרת חריפה מאת מרנן רבנו שמואל אלבאז וגדולי מרוקו – היסטורי!

ראה תוכן האגרת הנפלא המצורף פה .

מכתב הגאון האדיר רבנו שמואל אלבאז אל חכמי צפרו הפותח ''ראשי אלפי ישראל המה החכמים השלמים שבתפוצות המערב יש"ץ''. בו מפרט בארוכה את השתלשלות הרבנים לבית משפת בן חמו, והנהגתם ורבנות בעיר צפרו, וכותב בחריפות על מי שבא להשיג גבולם ברבנות העיר, ואף ניסה להטעות את רבי שמואל אלבאז עצמו וחברי בית דינו ד'פאס.

 ..הגד הוגד לנו שנשלחה מצפרו יע"א לפני חכמי המערב שאלה מזויפת מבעל דבר שעשה עצמו כשואל על ראובן ושמעון דעלמא כאילו אין הדברים מגיעין אליו. ומיוסדת ע"י עדי שקר חדשים מקרוב באו... ..ומבקשים לעקור כבודם של קדושים .. כאשר כל זה פשוט וברור לנו ממכיריו ויודעיו ממה שעין ראתה ואוזן שומעת שהראשון אדם הגדול סבא דמשפטים

כמוהה"ר משה בן חמו ז"ל איהו מארי' דאתרא שכל ימיו שמש בכהונה גדולה ושררה רבה שם בצפרו יע"א .... רק בדרך כבוד שהי' חולק מכבודו לאשר ישר בעיני אלהים... ואחריו לו קם כמוהו בנו החכם השלם הדיין

ומצוין כהה"ר ישועה ז"ל מלא את מקומו והחזיק במעוזו נשא עול צבור וכל מילי ונהג שררה בב"ה הנז' כל ימיו... ומיד פסקנו לו מה שהורנו מן השמים לא מאומד ולא משמוע' אלא מה שבעינינו ראינו ומה שנודע לנו ידיעה נאמנה... ולית דמשגח כי אין אלהים שופטים בארץ ואין איש שם על לב מאנו לשוב מאנו קחת מוסר לקבל עליהם את הדין ולא זזו עד גנבו דעת קצת מחכמי ישראל ע"י עדי שקר שהעידו לשנות את הידוע לנו ונתנו חרב בידם להרגו ופעלו ועשו מה שאין האזן יכולה לשמוע ואין הדעת יכול לסבול... ומזה נמשך להם מה שבקשו ורצו לעקור ג"כ כבודו של החה"ש... ועיני כת"ר יחזו יבחנו לבחור בטוב להחזיר עטרה ליושנה ושבו בנים לגבולם ולא תסוב ... באותה הנאה לבניהם אחריהם וגם הם יקחו חלקם (מההתחלה ע"כ עמוד מלא וחצי הכל בכתי"ק הרשב"א) כאשר בתחלה וכן המנהג פשוט נאם החותמי' בסיון ש' התק"ט ליצירה בפאס יע"א (השורה הזאת האחרונה בכתי"ק היעב"ץ): יעקב אבן צור    שמואל אלבאז

[והוסיפו בשנית לחזק פסק הדין בדברי הלכה וחתמו בשנית.]

(מכאן כתי"ק היעב"ץ) והנה לשון הרמב"ם ה' הלכים פ"א דין ז' מבואר שכיון שזכה אדם באיזו שררה זכה לו ולזרעו עד סוף כל הדורות ומה שטענו שהן אמת שהרב הזקן מהר"מ בן חמו היה... אבל בנו החה"ש דו"מ כמה"ר ישועה לא היה ... וכבר פסקה שררתו תפח רוחן האומרי' כן דלדעתם לכשיבא מלך המשיח אין להם חלק שהרי דוד המלך וכל זרעו אתו כבר פסקה שררתם זה כמה דורות ונמצא האומרי' כן אין להם חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי אבל אנחנו לו אני מצפים ולישועתו אנו מחכים ובכל יום אנו מתפללי' את צמח דוד עבדך וכו' ובברכת המזון אנו אומרי' ומלכות בית דוד משיחך תחזירנה למקומה באופן דלקושטא דמילתא לא היה הפסק כלל ואפילו אלו היה במציאות שעברו איזה דורו' שלא היו ראויים לשררת אביהם הזקן מהר"מ הנז' ומחמת כך נפסקה השררה בפועל ח"ו ח"ו אפילו הכי כחו וכח כחו חוזר וניעור לזרעו עד עולם ויאמרו מכח אבוה דאבוה דאבא קאתינא ואל אחוזת אבותיהם ישיבו ואם לא בא היא בא בנו או בן בנו ובן לעולם .... ביארנו של אירע הפסק כלל אלא שהחכם ה"ר ישועה דרך חסידות היה מכבד את ת"ח ומעמידם אי נמי מפני הקהל שהיו רוצי' למהר בתפלה כאלו לכך כוון עזרא הסופר שתקן בנוסח התפלה ותפלתם מהרה תקבל ברצון ולפיכך היה מוחל על כבודו ומעמיד איש אחר איש מהיר במלאכתו ..... רחמנא ליצלן מהאי דעתא נאם החו"ת סיון תק"ט בחדש שניתנה בו תורה ש' לא יומתו אבו"ת על בנים לפרט האלף הו' (והכי דרשינן לה לא יומתו אבות ולא יתבטל כחם ולא יקראו מתי' מאי טעמא על בנים כסבא שיש להם בנים שיכולי' לעמוד לשרת בקדש במקומותם ותפאת בני' אבותם) ושלום שנית (מהתחלת והנה לשון הרמב"ם ע"כ הכל בכתי"ק  היעב"ץ):

יעקב אבן צור       שמואל אלבאז

[ועליהם נוספו בארוכה  דברי רבנו יעקב בן יוסף מלכא.]

ערבים עלי דברי דודים פי חכמי' חן וכבוד דין ומשפט יתמוכו מפיהם לפידי כידודי אש דת יהלוכו בקנאה את קנאת ה' וחגרו בעוז מתניהם להציל את הכבשה שה רזה מיד שוסיה ועושקיה ועשו מאמצי כחם להחזיר עטרת תפארת כבוד חכמי' ינחלו ליושנה והתורה ... לאכסניא שלה וברוך ה' אשר לא השבית להם גואלי' בסוד קדושי' רבה לצאת לקראת נשק דרחיק נזיקא שלא חש לכבוד התורה ולומדיה לו' רבם דחפו בצדיה להשחית את נחלתו ופעמים רבות לכבות את גחלתו לגזול את החיים לזער ולעצר יורש עצר אבותיו הקדושי' ואת המתים שרפי' עומדי' ומשרתי' ולא דרשי אתים כר"ע באת ה' אלהיך תירא ובאמת בהביטי אל דברות קדשם והוד קולם מלהבות אש חוצבו עמדתי מרעיד ותהי לחרד' איך בני ק"ק צפרו עדה ישרה מפוארה לצבי ולכבוד תמיד אוהבי ה' ותורתו הקדושה וכל בניה למודי ה' מחזיקים ידיהם לקרב אבל לא לרחק ועתה נועדו לרחק את הקרובי' והדיחם בשאט בנפש מנחלתם אשר תקנו והקנו להם מן השמי' ולא זכרו ברית ראשונה אשר כרת עמם ועם אבותיה' הרב הגדול ארי שבחבורה ארי דבי עילאי מופלא שבסנהדרין דיינא איהו ונחית לעומקא דדינא כמה"ר משה בן חמו ז"ל אשר יצא לפניהם ובא לפניהם וסבל טרחם ומשאם וריבם כל ימי חייו והרבה גבולו בתלמידי' במח"ק ולהבין ולהורות ודרוש ולהוכיח במישור ולדבר צחות במכתב ובמבטא ומתק פה רפא ירפא ושם נפשו מנגד ונכנס בסכנת מלכות בהוכיח איש זדון והפריש אותו מלהאכיל נבלות לישראל בכפרים ואכל קורציה אבי מלכא והוטל עליו קנס גדול ונתן פדיון נפשו סך רב כאשר נודע זה לנו ולהם והיה שמעו הולך בכל המדינות מחכמתו ותורתו ויודי עדותיו מכנפי הארץ זמירות ותשבחות שלו נשמעו צבי לצדיק ולפעמי' שהיה שם לדרך פעמיו ובא לפאס יע"א נהירנא כך הוינא עליא שהארץ האירה מכבודו וכל הקהל שמחי' בהקבלת פניו כקבלת פני שכינה ועליהם תטוף מלתו תזל כטל אמרתו בדרושיו הנעימי' וחידושיו ואחריו קם למטה צדק בן מכבד אביו ממעיני הישועה החה"ש הד"ו החסיד כמה"ר ישועה בנו ז"ל שמילא מקום אביו בתורה וביראת חטא ומלי דחסידתא והיתה המשרה על שכמו שם במחנה שכינה בשבתו על כסא ההוראה לא יעברו פיו כלל ועתה הגמול הזה משלימי' הם לפרידה אחת שיש להם ביניהם שבקשו לדחפו בב' ידים ולסלקו ממקומו אשר הניחו לו אבותיו להתגדר בו ולפסוק חיותיה אל אחי לא טובה השמועה ולא יאות זה לשכמותכם להיות כפוי טובה ונוגעים בכבוד החכמי' ז"ל גם בכבוד הב"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמור את דברי התורה והמצוה דכתיב תחתיו מבניו וגרסינן בספרי הוא ובניו ואם מת הוא בנו עומד תחתיו ואין לי אלא זה מנין לכל פרנסי ישראל שבניהם עומדי' תחתיהם ת"ל בקרב ישראל כל שהוא בקרב ישראל בניהם עומדי' תחתיה' וכשאמרו בת"כ גבי כ"ג שנא' בו לכהן תחת אביו ואפי' אם הי' אחר גדול בחמי' ממנו בנו קודם כדאמרינן בגמ' פרק הנושא שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא מאי קאמר ה"ק אע"פ ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא כדאמרי' התם דר"ג לא היה ממלא מקום אבותיו בחכמה ור"ל ששמעון אחיו היה בה גדול ממנו אבל ביראת חטא ממלא מקום אבותיו היה ולכן אין ממנין נשיא הבן קטן אעפ"י שהוא גדול בחכמה מן הבכור כל שהבכור ממלא מקום אבותיו ביראת חטא כ"ש שאין ממנין אחר אעפ"י שהוא גדול בחכמה נמצא שכל שהוא ראוי והגון למנוי ולשררה ההיא בנו הוא קודם לכל אדם וא"כ בנ"ד זה הבן העלוב כמה"ר משה בן חמו יצ"ו מן הדין זכאי הוא לעמוד ולשרת בקדש ש"ץ. בבית הכנסת הנז' לכהן תחת אביו ואבי אביו ואין מי שיעכב על ידו ומה שטוענין הנתבעי' ... מהק' כה"ר ישועה ז"ל בתתו את כבודו לזולתו אין בדבריה' כלום וכבר כתבו החה"ש נר"ו ואין צורך לכפול הדברי' ובפרט שהוספיו בתוספ' מרובה לבאר מוה"ר יעב"ץ בטעם בעיקר דאורייתא ונתן בה מלח ותבלין באופן שירושה זו אין לה הפסק ואם מחמת שר"מ היה קטן אז בפטירת אביו ונכנסו אחרי' תחתיו לא מפני כך יורע כחו וכמ"ש הרמב"ם פ"א מהל' מלכים הניח בן קטן שומרין לו המלוכה עד שיגדל כמו שעשה יהוידע ליואש וכל הקודש בנחלה קודם לירושת המלוכה ובן גדול קודם לקטן ממנו ולא הלכות בלבד אלא כל השרר' והמינוין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו לעולם והוא שיהיה ממלא מקום אבותיו כוו' היה ממלא ביראת חטא ואינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו וכו' עכ"ל הרי שירושה זו אין לה הפסק כלל ... ודרך צחות ...  אין מחזיקין בנכסי קטן.... והשלום מאדון השלום כחפץ נאמן אהבתם דורש שלמים וטובתם חותם בש"ש טו"ב ביום ר"ח תמוז שנת באמונת"י לפ"ק פה תיטוואן יע"א    ע"ה יעקב בן יוסף מלכא (מערבים עלי דברי דודים ע"כ כתי"ק הר"י בן מלכא מהריב"ם)

[ועליו נוספו דברי רבנו שלמה אבודרהם ורבי מימון אדהן] ... באמת נוראות נפלאנו איך תצא זאת מלפני חכם העיר יש"ץ ירא את ה' מנעוריו וחרד לדברו ..ק"ק יש"ץ להעלות על דעתם דבר זר במחי' מכבוד התו' ..כבודם להסכים לתקן תקנה שהיא תקלה. לדחות את ... מהסתפח בנחלת ה' נחלת אבותיו הקדושים .... והלא הרב זקינו עטרת זקנים פאר החכמים מעין המתגבר נהר שאינו פוסק הנהר הגדול ראש שבטי ישראל עם קדש ובנאות דשא הרביצם על מי מנוחות נהלם במעגלי צדק נחם כאחד הרועם הנאמנים וכולם שתו מימיו באר מים חיים . וגם שאבו ממעיני הישועה בנו הטוב טוב לשמים ולבריות בן העוה"ב שייף עייל שייף נפיק עסיק באורייתא ולא פסיק פומיה מגירסיה ולא מחזיק טיבותא לנפשיה וכל העדה כלם קדושים שתו מימיהם מים הנאמנים והרי הם בניהם .... . ואיך העלימו עין מבניהם ומלאם לבם להקל בכבוד אבותיהם ולמרוד ברבותיהם. ובמקום שהיה להם ללמוד מכמה מעשים טובים וישרים הובאו בגמרא שעשו חז"ל לבניהם של קדושים ומהם יראו וכן יעשו להדריך את ... הי"ו בדרך ישרה וטובה ולהנהיגו במנהג אבותיו הקדושים וללמדו ספר [ וכ"כ הרמב"מ ז"ל בהדיא כנז"ל] .... השליחות ולתמכו ולסעדו ולעזרו בכל מידי דמיטב להיות הענף דומה לשורש ולהחזיר ליושנה עטרה . עקמו הדרך הישרה ורוצים לדחותו בב' ידים ללכת לעבודה נכריה וזרה על זה תפוג תורה תצרח במר זו תורה וזו שכרה חלילה להם מעשות כדבר הזה לא הוא ולא כיוצא בו:

ובכן אחינו בית ישראל שמעו והטו אזניכם למה שראו ושמעו והעידו ופסקו שני שרי צבאות ישראל הרבנים המובהקים יש"ץ כי הסירוב והמיאון בזה ... חילול ה' ומתבזה כבוד התורה בעיני הבריות יותר ממה שהוא מבוזה ונקלה בימים האלה ימי הרעה. ה' יאמר די לצרותינו וישפות לנו שלום אכי"ר: ודין זה מבואר היטב בתשובת הריב"ש ז"ל סי' רע"א והמעין היטב בתשובה הנז' יראה שבכלל דבריו הקדושים הובאו ונכללו כל דברי החכמים יש"ץ החתומים ... בפסקים הנז' בכלל ובפרת והותר והדין דין אמת .... החותמים לכבוד האכסניא של תורה ביום ר"ח תמוז .... בשנת זכר חסדו ואמונת"ו לפ"ק וקיים

שלמה אבודרהם - מימון אדהן

 (מכתב פולמוסי זה נדפס בשו''ת משפט וצדקה ביעקב ח''א סי' מ''ז).

 ******************************************** ******

המק ובל האלוקי רבי יעקב ב"ר יוסף אבן מלכא. מהריב"ם. נודע בפי כל בשם מהריב"ם כנראה שלמד תקופה מסויימת לפני רבי יהודה בן עטר כיהן בפאס שבמרוקו כסופר בית הדין אחר כך נתמנה לדיין בשנת התפ"ח מצאנו אותו בין החותמים על התקנה בדבר סדרי גביית כספים לשדרי"ם 'בפאס כיהן ברבנות עם הרבנים מוהריב"ע יעב"ץ שלום אדרעי ועוד ובתיטוואן עם הרבנים אפרים מונסונייגו יהודה אבודרהם יהודה קורייאט ועוד יש ממנו הרבה פסקי דינים שחלקם נדפסו בשו"ת נר המערבי ח"א וירושלים תיצ"ה חלקם בשו"ת של חכמי התקופה וחלקם בכתובים בתיטוואן זכה לכבוד גדול בנו לו בית כנסת שעד היום נקראת על שמו ביהכנ"ס מהריב"ם, ,  

וכת ב עליו החיד"א בזה הלשון :מו"ה יעקב מלכא רב מובהק במערב הפנימי בר פלוגתייה דהרב מוהר"ר יעקב ן' צור, ושמענו מהפלגת בקיאותו והפליג בזקנה. ולבסוף נתקיים את והב בסופה שכן כבר באייר התפ"ו ר' יעקב בן מלכא חותם בין רבני פאס לטובת היעב"ץ בסכסוכו עם מנהיגי הקהלה ועוד הוא כותב ליעב"ץ "כי הכל יודעים ואומרים בפיהם כי נאמן ביתך אני ולמעני עשה תעשה וחזקה זו מרגלא בפי הכל" וכידוע כשגלה היעב"ץ לטיטואן מחמת הרעב בה היה מכהן ר' יעקב בן מלכא בתור אב"ד הוא היה חותם בראש הב"ד כל זמן היותו בטיטואן

הוא זכה לזקנה מופלגת הוא היה אומר על עצמו תיתי לי דלא חניפנא.

נתב ש"ם בשנת התקל"א והוא בן צ"ג שנה.

 ***

רבי שלמה אבודרהם

רבי שלמה אבודרהם היה מרבני קשישאי חכמי תיטואן שבמרוקו במאה הי"ח

היה ריש מתא וריש מתיבתא היה חסיד ועניו ומקובל אלקי,

בהק דמת מעשה רקם מיום י"א בחשוון תקס"ו נזכר אברהם בן החכם השלם הדיין המצויין הרב הכולל המקובל האלוהי חסיד ועניו כמוהר"ר שלמה אבודרהם זצ"ל. ובהקדמת שו"ת זכות אבות מחודש תמוז תקנ"א נזכר יצחק אבודרהם נר"ו בן לאותו צדיק החכם השלם הדו"מ הרב הכולל המקובל האלוהי עץ החיים כמוהר"ר שלמה זצ"ל.

רבי נו האור החיים הק' מזכירו בשבח ומביא תשובתו שאמר לשליח מבי"ד שבמארקא בהערצה ראה באגרות ותשובות עמו' נ"ח

לימ ים עבר לליוורנו וכיהן כדיין מצויין ביחד עם מאורי דורו וישב על כס הדין בליוורנו שמו נזכר רבות בחתימות שונות להסכמות לספרים שמו נזכר בספר שו"ת זכות אבות בהקדמה בשנת תקנ"א נפטר ונטמן בבית החיים בליוורנו ביום חמישי ט"ו לחודש כסלו בשנת התקנ"ו תנצבה השאיר אחריו בן בשם רבי יצחק אבודרהם ז"ל

***

רבי מימון אדהאן

היה ידידו של רבינו האור החיים הק', כפי שרבינו האור החיים הק' כותב באחד ממכתביו (נדפס בספר 'תקנות חכמי פאס', עמ' 55):

''י דידי ה' וידידי החכמים השלמים הדיינים המצויינים כהה"ר יעקב טולידאנו נר"ו, וכהה"ר יהודה בירדוגו נר"ו, וכהה"ר מימון אדהאן נר"ו, ה' עליהם יחיו כי"ר". כך גם נמצא באחד ממכתביו בו הוא מזכיר את האור החיים הק', ומציינו בתור 'ידי דו'. החיד"א כותב עליו ועל אחיו

***

יחיד בדורו רבינו שמואל אלבאז הרשב"א מפאס.

יחוסו

רבי שמואל אבן אלבאז המכונה הרשב"א מפאס [תנ"ח - תק"ט] מגדולי חכמי ודייני מרוקו, מקובל ומשורר, נולד בפאס לאביו רבי יצחק זצ"ל [חכם כולל שארבעה חלקי שו"ע היו שגורים על לשונו.]

משפחת ו, משפחת אלבאז היתה מהמיוחסות שבמשפחות מגורשי ספרד, ובשנת תכ"ח נדדה המשפחה מצפרו לפאס. בהיותו כבן חמש, נפטר אביו הגדול.

רבותי ו היו ככל הנראה רבי יהודה בן עטר ורבי שלום אדרעי,

עמד בראש הישיבה בפאס והעמיד תלמידים רבים גדולים וחשובים, ומכל רחבי מרוקו נדדו אליה תלמידים רבים.

בין תלמידיו בני הישיבה הוכרו לימים רבי יוסף בן סאמון זצלל"ה, רבי אברהם מנסאנו זצלל"ה ואחיו רבי אליהו מנסאנו זצלל"ה, רבי שם טוב אבן אמוזג זצלל"ה, רבי אליהו צרפתי זצלל"ה, רבי שם טוב גבאי זצלל"ה ועוד.

אחי נועם

בסביב ות שנת תצ"ב הגיע מעיר סאלי רבינו אור החיים הק' בדרכו לארץ ישראל לפאס. ושם מצא את שאהבה נפשו הלא הוא רבינו שמואל אבן אלבאז והחל ללמוד אתו עמו בישיבתו הק'. כמו שכתב עליו רבינו האור החיים הק' בספרו פרי תואר [בסי' קי"ד ס"ק ו']

   ודקדק חד קדוש בדרא, אחי נועם, אשר בו מצאתי נחת רוח בתורה וביראה בהיותי בעיר פאס, ה"ה כמוהר"ר שמואל בן אלבאז יצ"ו, גדול המערב.

ובלימ ודם יחד חיבר הס' פרי תואר כפי שכותב רבינו האור החיים הק' בפתיחת ספרו: והמתקתי סוד עם רב ועצום, יחיד בדורו, גדול הרבנים, חכם החכמים, הדיין רבי שמואל בן אלבאז, ה' ירומם כסא תורתו, אשר לבש מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם. ולא הרימותי ידי לחתום על דברי אלא אחר הסכמת הרב הנזכר; והוא אשר אני מזכיר לפעמים בשם 'אחי הרשב"א'.   

על הדין

כאשר נקרא רבינו רבי שמואל אבן אלבאז להצטרף כדיין בבית הדין הגדול של עיר פאס לצד רבותיו רבי יהודה בן עטר זצוק"ל ורבי שלום אדרעי זצוק"ל רבי אברהם עלאל זצוק"ל ורבי יעקב אבן צור זצוק"ל המכונה היעב"ץ. והחל לישא עול הציבור על שכמו, מינה את רבינו האור החיים הק' לראש הישיבה ומסר לו את תלמידיו ללמדם תורת ה'.

ושמואל בקוראי שמו

רבינו האור החיים הק' משבחו לשבח בתהילה נוראית [כפי שכותב בספרו פרי תואר בסי' לב ס"ק ו'] חד רחימא דקודשא בריך הוא, חד בדריה, ה''ה הרב כמוהר"ר שמואל בן אלבאז יאיר נרו אתי עמי בסברא זו

כפי הנראה היה רבינו רבי שמואל אבן אלבאז בעיני רבינו האור החיים הק' המופלא והקדוש בדורו שאין בדומה לו ובהילוליו את רבינו רבי שמואל אבן אלבאז כותב עליו לשונות מדהימים ומרעידים אלו "יחיד בדורו". "חכם החכמים". "רב ועצום". "לבש מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם". "חד רחימא דקודשא בריך הוא".

ספריו

מחבר ספר ויאמר שמואל, נער שמואל, עוז והדר, ספר הזכרון וחלקם עדיין בכ"י

עדות נוספת כותב ממרן החיד"א ז"ל רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו שם הגדולים (בערך הספר 'עז והדר':)

    ושמעתי מתלמידיו ותלמידי תלמידיו את כל תקף גדולת הרב מר שמואל הנזכר בעומק העיון ישר ובהוראה ותלמודו שגור ומסודר בפיו. והרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר בס' פרי תאר קורא אותו אחי הרשב"א. ונח נפשיה דרב בן נ"ב שנה כשמואל הרמתי וכדומה שהיה שנת תק"ט