''כובע ...

''כובע יפה לראשו ויברכנו בברכותיו'' - מכתב נדיר ביופיו ובתכנו מרבנו הגדול רבי יהודה ן' עטר – מזכיר את עמיתיו היעב''ץ והמשבי''ר זיע''א

 

מכתב  נאה מאת קדוש ה' רבנו יהודה ן' עטר, מלא בברכותיו "רחמתין עזיזה בתווני לבאי יתוב החכם השלם הותיק כמה"ר דוד ן' חמו נרו יאיר כאור החמה שבעתים הנני נוטה אליו כנהר שלום כמייא דנגדין מפרת נהרא רבא דארעא דישראל אתה ל[הם] ושו"אל שלם העובד בני נרו נושק ידי האדון ממרחק ודורש בשלם כל בני הבית [י]חיו עולם לפני אלקי'

...אחלי לאבי שבשמים יכוננך עליון וימלא חסרונך במדה גדושה ויחשב הכל מזבח כפרה יגדל נא חסדך להחזיק מועט למרובה לקבד מיד מסעוד הכהן חבירנו בקבוק יין יחלק לג' חלקים שוים בין האדון ובין אחיו הראש נר ישראל ובין ידיד נפשי רוחי ונשמתי כה"ר ישועה נר"ו העבודה נפלא לפני לאדיין שלא מצאה ידי יותר כי הלוואי יספיק לד' כוסות של ליל א' לכל אחד כי המעט שנשאר לנו הלואי ואולי יספיק לצאת ידי חובה להיות בעת נשואי הבת בס"ט ומזל טוב כי"ה ובכן חותמני בשנים שלם נאמן אהבתך יהודה ן' עטר ס"ט..'''

''..גם יקבל מר קשישא מורינו האח הראש החכם השלם נר מערבי כמה"ר משה נרו [כנראה רבנו משה בירדוגו ה'ראש משבי''ר] מיד ק.. כובע יפה לראש.. ויברכני בברכותיו ל[-] והוא יתברך.. אמן''

ולה"ר ישועה עדיין לא קניתי כובע ואם עדיין לא קנה יודיעני בכתבו הבא ולשבוע הבא בס"ד אקנהו .....

לה"ר יעקב החתן שלם רב וידב"ר לכלת"ו יכ"ה לכל"ה ה' ישמחהו בשמחת ציון

לאח יקיר לי האהוב הנאמן איש אלקים כה"ר מכלוף ן' חותא רוב שלומים....

יש לציין במיוחד, שמכתבים שלמים מגדולי מרוקו בשנים אלו הינם יקרי המציאות, ובדרך כלל מצויים רק פסקי דין עם חתימת ידם בלבד. מכתב כזה כמו שלפנינו כולו בכתב טהרת קולמוסו של רבנו יהודה בן עטר זיע''א, ובפרט עם תוכנו המיוחד והזכרת שמותיהם של עמיתיו לרבנו פאס ופרטיהם האישיים, הינו יקר המציאות!

****

קדוש ה' רבנו יהודה בן עטר (תט''ו – תצ''ג) 'מוהריב''ע' ע''ה, אב"ד דעיר התורה פאס, הנקרא בפי יהודי מרוקו "רבי אל-כביר" = הרב הגדול.

תלמידם של גדולי הדור באותה העת, רבנו וידאל הצרפתי ורבנו מנחם סירירו. בשנת תנ''ח מונה כחבר בית הדין ד'פאס יחד עם רבותיו הנ''ל. בתס''ד לאחר פטירת רבנו וידאל הצרפתי מונה לראב''ד פאס במקומו.

בשנת תפ"ג ישב ראשון בדין עם רבי יעקב אבן צור שהיה לו לתלמיד חבר. לאחר פטירתו ישב על כסאו כאב"ד רבי יעקב אבן צור, שנשא עליו קינה שנדפסה בספר שיריו "עת לכל חפץ". וכך מספר רבי יעקב אבן צור בספר הנ"ל:ובתוך ימי אבלו של הצדיק הנזכר, ראיתי בחלומי שהייתי עסוק בהספדו והייתי מקונן איזה קינות. ובא לפני לכם אחד ויגער בי, ויאמר לי, האם בקינות כאלו ראוי להספיד אדם גדול כזה ? ואען ואומר, ובאיזה קינות ראוי להספידו ? ויהי כמשיב : היה לך להכין קינות של זהב וכסף ולקונן עליו כפי ערכו וכבודו. ולמחר בזכרי את החלום יסדתי זאת הקינה וסגרתי בתיה בפסוק זהב.

נחשב לגדול חכמי המגרב בדורו וכל חכמי דורו נכנעו בפניו וקבלו דבריו כהלכה למשה מסיני (ראה בהרחבה במבוא לשו''ת משפט צדקה ביעקב, ירושלים תשמ''א, בערכו שם).

יש להעתיק את דבריו המרטיטים שכתב הרב חיד''א בשבחו של רבנו ''מהר"ר יהודה ן' עטר הרב הגדול והקדוש אב"ד ור"מ בעיר פיס [פאס]... והרב ז"ל היה מלומד בנסים וכמה נפלאות אזני תשמענה שאירעו לו הן בעודנו חי וגם אחר פטירתו הן למתפלל על מצבתו הן לנשבע בשם הרב ז"ל... ושמעתי מפי רבנן קדישי חכמי המערב כי היה איש אלקים קדוש ולא נהנה בכבוד תורה ולא קבל הספקה מהקהל. והושלך לגוב אריות וניצול אחר שנשאר שם יום ולילה. והיה קדוש ה' גדול והיו נשבעים כל אדם בו והנשבע על שקר ימות, ועוד נפלאות שמענו ונדעם הן בעודנו חי ואף כי אחרי מותו למשתטח על מצבתו תנצב"ה זי"ע'' (שם גדולים בערכו).

יש לציין שמנהג זה להישבע בשם רבנו כפי שמציין החיד''א, נפוץ מאוד בקרב בני יהדות מרוקו עד הדור האחרון (ראה מלכי רבנן).

מחיבוריו הנדפסים, פסקים רבים המובאים בשו''ת 'משפט וצדקה ביעקב' (למהר''י ן' צור זיע''א), 'מנחת יהודה' (דרושים, מאכנס תש''ז), 'שיר מכתם' (דיני שחיטה וטריפות בחרוזים ושיר, ווארשא תרל''ט), 'דיני גט וחליצה' 'גט מקושר' ממנו (ומהריב''ץ) נדפסו בסוף ספר 'זבחים שלמים' (למהר''א אנקאווא זיע''א, ליוורנו תרי''ח) ועוד. ראה עוד אודותיו של רבנו תקנותיו פועליו ונפלאותיו ב'ארזי הלבנון' (הרב שמעון ואנונו, ח''ב עמ' 777 -781), מלכי רבנן (לר''י בן נאים, בערכו).

היה משרי המסכימים בדורו ביניהם עלי ספר חפץ ה'. של רבינו חיים בן עטר האור החיים הק' ועלי ספר אוזן שמואל של גיסו של ה'אור החיים הק' החכם השלם רבי שמואל די אבילא ועוד.