ה'מחלוקת בבילקע' - מכתב מרטיט אל רבה של העיר הגאון ר' אהרן מרדכי ליעבערמאן זצ"ל לאחר עוזבו את העיר, מאת שו"ב ...

ה'מחלוקת בבילקע' - מכתב מרטיט אל רבה של העיר הגאון ר' אהרן מרדכי ליעבערמאן זצ"ל לאחר עוזבו את העיר, מאת שו"ב של העיר הרב יהושע דאפט-ליפשיץ, תרפ"ז.

בעיר בילקע היושבת בין מונקאטש וחוסט בהרי הקרפטים, כיהן כרב במשך 11 שנים, הגאון ר' אהרן מרדכי ליעבערמאן, החל משנת תרע"ה. במשך השנים קמו לו מתנגדים, צרי עין בהצלחתו, ומררו את חייו, הצקותיהם אל הרב ומשפחתו לא ידעו גבולות, ושיאה היתה בהשלכת אבן לבית הרב. הרוחות שקטו במקצת, כאשר הרב קיבל הזמנה לרבנות העיר פעלעדיהאז בהונגריה, בשנת תרפ"ז, אז עזב את העיר, ועבר למקום רבנותו החדש, ששם השכילו להעריך את גדלו וכבדוהו לפי רמתו. שנים מספר עדיין נשארו אנשי בילקע ללא רב ומנהיג, כיוון שהמחלוקת הפנימית עדיין לא שקטה. הרב ליעבערמאן לא שכח לגמרי את ידידיו בעיר בילקע, ועל אף ריחוק המקום שמר איתם קשר, ביניהם היה השו"ב והחזן של העיר הרב יהושע דאפט שהיה ממקורביו הנאמנים ותמיד עמד לצידו.

במכתב שלפנינו שנשלח באור ליום ו' פרשת טהרה תרפ"ז, כותב הרב דאפט מכתב ארוך לרבה הקודם של העיר, הרב ליעבערמאן. בו מברכו בברכת מז"ט, ובהמשך המכתב מגולל לו את כל הקורה בעיר, מהתקופה שלפני עזיבת הרב את המקום, המשך ברדיפות שרדפוהו, ובסיום על הבחירות האמורות להתקיים ביום המחרת, עש"ק, לוועד הקהל וראשי הקהל.

למכתב הזה, צירף הרב דאפט ביום עש"ק, מיד לאחר סיום הבחירות, את תוצאותיה, אל הרב.

הגאון ר' אהרן מרדכי ליעבערמאן נולד בשנת תרמ"ז לאביו הגאון ר' ברוך אב"ד באלשא-דיארמאט. הוא למד בישיבתו של הגה"ק ר' שמואל ראזענבערג אב"ד אונסדארף, שחיבבו ביותר והסמיכו להוראה. נשא את בת הגאון ר' יעקב ביילוש אב"ד יאנשי, חתנו של הגה"ק ר' נפתלי הירצקא מראצפערט. בגיל עשרים כבר התמנה לרבנותו הראשונה בעיר אופאלו. הוא נודע בבקיאותו המופלאה, ובדרשותיו הנפלאות. בשנת תרע"ה התמנה לרבה של העיר בילקע, ובשנת תרפ"ז עבר לכהן כאב"ד פעלעדיהאז. כן כיהן כנשיא לשכת האורתודוקסים ברוסיה הקרפטית. עם כניסת הנאצים לעירו, הובל עם אנשי קהילתו אל אושוויץ, שם נספה עקד"ה בי' תמוז תש"ד.

הרב יהושע דאפט-ליפשיץ נולד בשנת תר"מ בעיר זידיטשוב לאביו ר' שלמה דב. הוא נשא את בת הרב אברהם ליפשיץ מצאצאי בעל ה'נודע ביהודה'. בשנת תרס"ה התמנה לשו"ב וש"ץ בבילקע והמשיך בתפקידיו אלו עד הגירוש לגיטו. הוא התחבב על כל יהודי הסביבה, והיה מחשובי הקהל. הוא נספה עם חלק ממשפחתו באושוויץ בג' סיוון תש"ד.

2 עמודים, 34x21 ס"מ, מצב טוב, כתמים.