היסטורי: קבלת עדות על רציחת הקדוש רבי משה שיק בן גאב"ד סיקס, בחתי"ק דייני בית הדין המיוחד

מסמך שואה מצמרר - טופס גבית העדות על הרצחו בשואה של הקדוש רבי משה בן הגאון הנודע רבי מנחם מענדל שיק גאב"ד סיקס ומחשובי רבני הונגריה. בחתי"ק שלושת דייני בית הדין המיוחד לענייני עגונות. פעסט, תש"ט [1948].

- מהיכן היה מכירו? "מן רוסיה שהיינו שם בבית החולים אחד והוא הי' קראנקענווארטע"ר שלי"

- סימנים: "דיקקע בריל, ניעדריגער [משקף עבה, נמוך]"

- הערות קודם החתימה: "942[1] סעפט. נזדמננו יחד בבית החולים והוא בא שמה... בתור חולה... 943[1] יענער [ינואר] 29 ביום עש"ק ובש"ק ברכו אדר ראשון באו הרוסיים למקום הנ"ל ואמרו שהבריאים יתאספו... וגם הרב משה שיק הנ"ל היה ביניהם... בשנת 945[1] על הדרך ברוסיא ראינו איש... ושאלנו אותו מה נעשה בהם והשיב שלא נשארו מהם בחיים... שוב שאלנו אותו בייחוד על הרב שיק מה נעשה בו והשיב אשר... לפני סטאניסלאב מת".

את העדות מוסר ר' מרדכי אליעזר בן אלקנה גוטטמאנן משגיח מפה, בפני הדיינים הגאון רבי גבריאל יודא אלאוויטש אב"ד שאמשאן, הגאון רבי משה נתן שיק אב"ד מישקולץ והגאון רבי משה דוב וואלנער לימים רבה הראשי של אשקלון. הרבנים חתומים בסוף גבית העדות, בשולי העמוד השני של המסמך.

הסיבה לגביית העדות היא אלמנתו שנותרה בחיים וחפצה להינשא. גם אלמנתו הייתה בת גדולים כמופיע בסוגריים במסמך "בת הרה"ג מ' אייזיק האבערפעלד ז"ל אבד"ק סאבאטישט", הדיינים מדגישים שאת ייחוסה של האישה לא שמעו מפי העד.

בית הדין המיוחד שהוקם בבודפשט לאחר השואה, לצורך התרת עגונים ועגונות. אחת השאלות הכאובות והסבוכות ביותר שהתעוררו בעקבות השואה הייתה התרתן של עגונות השואה להינשא על פי ההלכה. לשם כך התאספו הרבנים בהונגריה, רומניה ובמחנות העקורים בגרמניה, קבעו יסודות וכללים והקימו בתי דין מיוחדים, שיעסקו אך ורק בכך. הטופס הרשמי שלפנינו כולל שאלות מצמררות : מהיכן הוגלו? מתי? עם מי היה ביחד? האם הוא הוליך עמו בנים קטנים? לאיזה צד העמידו אותו באושוויץ? האם ראו אותו שם במרחץ? האם שב מן העבודה? זמן המיתה? האם ראה או שמע שנשרף? 

הגאון רבי מנחם מענדל שיק אב"ד סיקס [תרל"א-תרפ"ח], בן הגאון הקדוש מוהר"ר יעקב שיק זצוק"ל אב"ד נאדאודוואר בעל ישרש יעקב, בן הגה"ק בעל אמרי דוד אב"ד טוקאי וחתן הגה"ק בעל מנוחת אשר אב"ד טשענגער. היה תלמיד הגה"צ ר' עמרם בלום זצ"ל אב"ד אויפאלא, השבט סופר, והאמרי דוד. בשנת תרנ"ח נתמנה לדומ"ץ בגרוו"ד בשנת תרס"ד לאב"ד קירכדארף ומשם נתקבל בשנת תרס"ז לאב"ד סיקס. בספר גבעת שאול (ירושלים, תשע"ג, עמ' 53) נכתב אודותיו: "שנתיים לאחר פטירת רבינו [רבי שאול ארנפלד נכד החת"ס] נתמנה לממלא מקומו את הגה"צ המפורסם רבי מנחם מענדל שיק זצ"ל, שכיהן בה ברבנות כ"ב שנים החל משנת תרס"ז עד לפטירתו בשנת תרפ"ח. הוא פעל הרבה למען ביצור הקהלה והוכר כאחד הרבנים הגדולים ביותר בארץ הגר".

הגאון רבי משה נתן שיק [תרצ"ה-תשל"ד], רבה של קהילת מישקולץ (תש"ה-תשי"ח), ויושב ראש מועצת הרבנים החרדים בהונגריה. בצעירותו עבר לבודפשט, שם התחתן עם אחת מנכדותיו של הגאון רבי קופל רייך. הוא כיהן שם כרב בית הכנסת "חברת בית יעקב". בזמן השואה שהה גם במחנות עבודה. כיהן כדיין בבית הדין המיוחד שהוקם מיד לאחר השואה לצורך התרת עגונות השואה.

הגאון רבי משה דב וולנר [תרע"ב-תשס"ז], רבה האשכנזי השני של העיר אשקלון. נולד בארד שבהונגריה לאביו רבה של פולופסלש (אנ'). תלמידם של בעל 'דיבובי חן', הרב יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר וצעהלים. ה"דעת סופר" ובנו בעל "חשב סופר". נסמך גם על ידי רבה של אויהל, הרב דוד דב מייזליש והתמנה לדיין בבית דינו של הרב ישעיה קאליש. בשנת ה'תרצ"ו נשא את בתו של הרב ישראל ולץ רבה של פשט, ועבר לגור בסמוך לחותנו בבודפשט. היה כמעט היחיד מכל משפחתו ששרד את השואה. לאחר השואה פגש את אשתו, בנותיו וחותנו, והצטרף לחותנו בהנהגת שרידי הקהילה בבודפשט ובניהול בי"ד מיוחד לענייני עגונות שהקים בעיר.

מפרט: [1] דף, 21X29.5 ס"מ.  מסמך רשמי של ביה"ד, הפרטים מולאו בכתב יד, בחתימות העד והדיינים.

מצב; טוב מאוד.